לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אהבנו, אהבנו, כמו שלא נאהב עוד לעולם .


סיפור בהמשכים

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2007

אהבנו, אהבנו, כמו שלא נאהב עוד לעולם- פרק 9


בשביל הפרק הזה יהיה נחמד שתורידו את השיר another you של cascada . חשוב לי שתבינו את המילים של השיר לכן אני אתרגם עכשיו את מילות השיר ואשים אותן כשאסיים (זה יהיה עוד מעט)

 

3>

_____

 

*לא ידעתי מה לומר לה. פשוט לא ידעתי. איך אני יכול לומר לה שדביר התאבד והוא לא מת בגלל הסמים?!

 

*הגעתי הביתה כשהמחשבות מציפות את ראשי. רציתי לדבר עם ליאל, ממזמן לא דיברתי איתה. כל פעם שהתקשרתי היא לא ענתה. כנראה היא הייתה עסוקה או משהו. לא יכולתי לשפוט אותה כי היא זאת שתמכה בי בכל התקופה שהוא נפטר וראיתי בענייה כמה שגם לה כואב וגם היא סובלת.

 

*מה זה הדבר הזה?! אני באמת לא מבין. איך אפשר גם לאהוב מישהו ובאותו הזמן לשנוא אותו?!

 

אהבנו, אהבנו, כמו שלא נאהב עוד לעולם- פרק 9

 

הייתי בבית בדיוק חצי שעה לבד בבית ואז אמא באה.

 

אמא: שלום מתוקה, איך היה בבית הספר?

 

אני: לא משהו אבל יהיה בסדר.

אמרתי משפט זה כשאני נושמת נשימה עמוקה.

 

אמא: למה, מה היה?

 

אני: סתם אמא, לא בא לי לדבר על זה.

הייתי היום בקבר שלו.

 

אמא: עוד פעם?!

את יודעת שזה מזיק לך. תראי מה קורה איתך!

 

אני: את תראי שהכל יהיה בסדר.

אני אתחיל לשמור על עצמי יותר.

 

אמא: אני שמחה לשמוע.

בא לך ללכת לקנות לך בגדים?

 

אני: כן.

אמרתי וחייכתי חיוך קטן.

 

אמא ואני הלכנו לקניון והתחלנו להסתובב בחנויות. קניתי סווצ'רים ומכנסיים בהיינס, סקיני ג'ינס בזרה וחולצה חמודה, ולבסוף קניתי ב-   Noname שתי חולצות יפות.

השלמתי את כל מה שהיה חסר לי בארון ואת האמת גם הרגשתי אחרי הרבה זמן שמחה קטנה בלב. כאילו מישהו האיר את ליבי אחרי הרבה זמן שהוא היה כבוי.

ישבתי עם אמא בארומה ודיברנו. אמרתי לה שאני מודעת למצב שאני נמצאת בו ושהרזון הזה לא יפה ושמעכשיו אני אקח את הדברים בידיים ואתחיל להשמין גם אם יהיה לי קשה. חזרנו הביתה וראיתי שאמא מאושרת לראות אותי כך לאחר הרבה זמן וזה שימח אותי. ארגנתי תיק לבית הספר והתארגנתי לישון. נכנסתי למיטה ושמעתי שירים ב- mp4 שלי ובדיוק התנגן לו השיר: another you-

 

 

So many times I was alone and couldn't sleep
You left me drownin' in the tears of memory
And ever since you've gone, I found it hard to breathe
Cause there was so much that your heart just couldn't see
A thousand wasted dreams rolling of my eyes
But time's been healing me and I say goodbye

Cause I can breathe again, dream again
I'll be on the road again
Like it used to be the other day
Now I feel free again, so innocent
Cause someone makes me whole again for sure
I'll find another you

Could you imagine someone else is by my side
I've been afraid I couldn't keep myself from falling
My heart was always searching for a place to hide
Could not await the dawn to bring another day
You're not the only one so hear me when I say
The thoughts of you, they just fade away

Cause I can breathe again, dream again
I'll be on the road again
Like it used to be the other day
Now I feel free again, so innocent
Cause someone makes me whole again for sure
I'll find another you

Sometimes I see you when I close my eyes
ohhhhh You're still apart of my life

But I can breathe again, dream again
I'll be on the road again
Like it used to be the other day
Now I feel free again, so innocent
Cause someone makes me whole again for sure

I'll find another you
ooohhh I'll find another you

 

 

דמעות החלו לרדת מעיניי וכך לאט לאט נרדמתי כשראשי שקוע במחשבות.

_

 

דביר: אבא, הגעתי.

 

אבא: איך היה?

דביר: קשה, אל תשאל.

 

אבא: לא שואל

 

דביר: נוו אבא.

אמר ושניהם צחקו.

 

אבא: מה היה?

 

דביר: באתי לקבר שלו וראיתי את חברה שלו, כאילו זאת שהייתה חברה שלו ומה הקטע?! היום היא הצטרפה לכיתה שלי. אני יודע למה הוא התאבד והיא לא יודעת. כולם חושבים שזה בגלל הסמים, אבל אתה זוכר שמצאתי מכתב בחדר שלו ולקחתי אותו?!

 

אבא: כן..

אביו אמר בקול מהסס אשר הוא לא מבין לאן הוא הולך עם השאלה הזאת.

 

דביר: אז במכתב הייתה כתובה כל האמת.

 

אבא: על איזו אמת אתה מדבר, אני לא מבין אותך.

 

דביר: הוא התאבד כדי לא להכאיב לנועה, זאת שהייתה חברה שלו. הוא בגד בה שבוע לפני שהוא התאבד עם החברה הכי טובה שלה וכדי לא להכאיב לה הוא חשב שהפתרון הטוב ביותר יהיה שהוא יתאבד. כמובן שהכל קרה כשהוא היה בהשפעת הסמים, וגם את המכתב הוא כתב כשהוא היה בהשפעת הסמים. הוא כתב את המכתב לפני שהתאבד...

 

אבא: וואו דביר, אני בהלם ממה שאתה מספר לי.

כולם חושבים שהוא מת בגלל הסמים.

 

דביר: כן, עכשיו אני לא יודע מה לעשות. ובנוסף לכל שגיא החבר הכי טוב שלי נדלק עליה והוא לא כל כך מודה בזה.

 

אבא: אני סומך עליך בן שלי, שאתה תמצא את הפתרון הטוב ביותר להכל.

 

דביר: כן, נראה לי אני פשוט אלך לישון.

 

אבא: לילה טוב מתוק.

 

דביר: אתה יודע שאני שונא שאתה ואמא אומרים לי מתוק נכון?!

 

אבא: טוב סליחה, לילה טוב.

 

דביר: לילה טוב אבא.

 

נכנסתי למיטה אחרי שהתארגנתי ודיברתי עם אבא שלי והתחלתי לחשוב על נועה. מה אני אעשה?

איך הכל יסתדר בסוף?

היו לי כל כך הרבה מחשבות בראש ולאט, לאט נרדמתי איתן.

_

 

הגיע הבוקר, יום חדש, אני צריכה כוחות חדשים כדי להתמודד עם היום הזה. הבטחתי לעצמי שהיום אני אדבר עם דביר ואנסה להיות כזאת יותר שמחה, סבלנית ושאני אנסה להתחבר עם הבנות שבכיתה כי רק ככה אני אוכל לחזור לעצמי או לפחות...

התארגנתי לבית הספר, לבשתי את הסקיני ג'ינס החדש שקניתי אתמול בזרה ואת החולצה שקניתי שם, התארגנתי וירדתי למטה.

לקחתי את האוכל שאמא השאירה לי והבטחתי לעצמי שאני אוכל אותו היום ולא אשאיר אותו בתיק או אזרוק אותו. יצאתי מהבית לכיוון תחנת האוטובוס וכשהגעתי לתחנה ראיתי את שגיא. הוא הסתכל עלי במבט מזלזל והפנה את ראשו. כל כך שנאתי את האופי שלו, ואני עוד רציתי להיות היום נחמדה אליו...

רציתי להתעלם ממנו בחזרה אבל לא רציתי להתחיל את היום בצורה כזאת.

 

אני: היי

 

שגיא הסתכל עלי ולא אמר כלום.

 

אני: אז עכשיו אתה זה ששותק ולא מדבר?!

סבבה, לפחות אם מפריע לך שאני נמצאת כאן לידך תגיד לי נכון?!

בעצם לא, נראה לי נמצא עכשיו בעולם אחר.

 

כל כך התעצבנתי ניסיתי להיות נחמדה אליו אבל הוא?!

הוא אפילו לא שם עלי.

שנינו שתקנו ולא אמרנו כלום ואז אחרי 5 דקות בערך הוא אמר לי:

"תגידי מה הקטע שלך?

יום אחד את ככה, יום אחד את ככה"

 

אני: אוקי ניסיתי לפתוח דף חדש ולהיות נחמדה אבל אני רואה שזה לא הולך...

 

שגיא: נכון זה באמת לא הולך לך!

עדיף שתשבי בשקט ולא תדברי.

את והקטעים שלך...

 

הייתי בהלם לא ידעתי מה לומר. למה זה מגיע לי שהוא יתפרץ עלי ככה, רק ניסתי להיות בסדר איתו. האוטובוס הגיע ועליתי לאוטובוס התיישבתי כשאני מסתכלת על כל הנוף שמחוץ לחלון עד שהגעתי לתחנה שראיתי שכל התלמידים יורדים בה והבנתי שגם אני צריכה לרדת. הלכתי לכיוון הדלת ואז הרגשתי יד מונחת על כתפי. נבהלתי, מרוב בהלה פשוט קפצתי. זה היה שגיא.

 

שגיא: וואו איזה נקבה טוב שלא קפצת יותר גבוה

 

אני: מצחיק מאוד!

 

שגיא: איזה כבדה את.

 

אני: אני לא כבדה, אני פשוט לא מבינה מה הקטע שלך!

בתחנת אוטובוס את מתנהג אלי כמו לא יודעת מה ופתאום אתה בא וצוחק איתי?!

 

שגיא: אני.. אני מצטער על מקודם.

 

אני: בא לך להסביר לי מה הקטע שלך?

שגיא: אני או.. אוהב ...

נכתב על ידי , 22/11/2007 19:39  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חננו'ש :] ב-25/11/2007 16:12



7,094
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחננו'ש :) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חננו'ש :) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)