TOKIO HOTEL STORY

קתלין גררה את עצמה לאמבטיה, והכניסה את ראשה מתחת לזרם המים הקרים.
היא כל כך רצתה שביל יגע פתאום בכתפה והיא תסתובב ותראה אותו עומד מאחוריה.
והוא יגיד לה שהוא מבין וסולח לה, ושהוא אוהב אותה כמו תמיד.
אבל מלבד קתלין חדר האמבטיה היה ריק. וביל לא עמד שם מאחוריה.
התחיל להיות לה קר, אז היא סגרה את המים ונעמדה שעונה על הכיור, המים משיערה טיפטפו על בגדיה והרטיבו אותה.
היא הסתכלה על המראה, עינייה היו אדומות מבכי.
היא לא טרחה להתייבש. רק עלתה לחדרה ונפלה על המיטה.

ביל הלך במהירות לאורך הרחוב.
המחשבות רצו בראשו בלי הפסקה. מי זה היה? למה קתלין התנשקה איתו?
ואז פתאום כל זה לא עניין אותו הוא רק ידע כמה שהוא אוהב אותה.
אבל שום דבר לא גרם לו לחזור על עקבותיו.
פתאום הוא קלט שהוא הולך ברחוב, הוא-ביל קאוליץ, ובכל רגע חבורת מעריצות יכולה לקפוץ עליו.
המחשבה על כך עיצבנה אותו עוד יותר, והוא לקח מונית.
הוא הגיע אל אולפן ההקלטות, שם הוא היה צריך להיות ב-2, כי הם היו צריכים להמשיך להקליט את הדיסק החדש.
עכשיו השעה היתה רק 1:15. והוא לא ציפה למצוא שם אף אחד.
אבל למרבה הפתעתו הוא מצא את טום יושב עם הגיטרה שלו.
"היי מה אתה עושה כאן כל כך מוקדם? חשבתי שתישן עד שתיים" שאל ביל
"התעוררתי מוקדם. השתעממתי בבית אז באתי לפה חשבתי שתהיה פה. איפה בכלל היית?" שאל טום
"אצל קתלין.." מלמל ביל
"ולמה אתה נראה כאילו עברה עליך משאית?"
"כי עברה עלי משאית..בערך.."
טום צחק, אבל כשראה שביל אפילו לא מחייך השתתק מיד. ביל התיישב על ידו ובלי לשים לב פשוט התחיל לבכות.
"היי! מה קרה?!?!" נבהל טום
"קתלין בגדה בי.." מלמל ביל מתוך הדמעות
"מה זאת אומרת בגדה בך?"
"הייתי אצלה ומישהו צלצל בדלת, אז היא הלכה לפתוח, ואז היא לא חזרה כמה זמן אז ירדתי לראות מה איתה, ופתאום אני רואה אותה עומדת ומתנשקת עם איזה בחור אחד! אז רצתי החוצה והיא עוד צעקה לי שזה לא מה שאני חושב או משהו כזה. אני לא מבין למה היא עשתה לי את זה טום.." אמר ביל ונאנח.
"אני לא יודע ביל.." הרהר טום "לא נראה לא שקתלין הייתה רוצה לבגוד בך אחרי שזה היה נראה שהיא מטורפת עליך, וגם..חשבת על זה שאם כבר לבגוד בך, למה שהיא לעזעזל תעשה את זה כשאתה נמצא אצלך בבית?!?"
"כן..לא חשבתי על זה" הודה ביל.
"נו אז תדבר איתה, אתה חייב לברר לפני שאתה בורח ככה" אמר טום
"לא עזוב טום אין סיכוי, אני לא מוצא לזה שום סיבה, אז עזוב באמת, זה נגמר כנראה וזהו.." וביל קם ויצא מהחדר.
בשתיים הגיעו גם גיאורג וגוסטב והמפיק שלהם, והם ניסו להקליט כמה שירים, אבל ביל היה על הפנים ולא הצליח לשיר, אז בסוף הם וויתרו וחזרו הביתה מצוברחים.
ביל ישר עלה לישון, וטום לקח את הפלאפון של ביל והתחיל לחפש את המספר של קתלין.
"הלו" ענתה קתלין, היא באמת נשמעה נורא.
"היי קתלין זה טום!" טום ניסה להישמע נחמד
"טום? מה קרה?" היא שאלה מופתעת
"אני רציתי לדבר איתך, את יודעת על מה שקרה עם ביל.."
"הוא לגמרי לא הבין טום!" היא נשמעה שוב על  סף בכי
"אז מה בעצם קרה שם?"
"זה ארוך מידי לטלפון, אולי אתה יכול לקפוץ אלי?"
טום היה עייף ומותש, אבל הוא חשב על כמה שביל הרוס ברגעים אלה והחליט לבוא לקתלין ולשמוע מה יש לה להגיד.

אחרי חצי שעה הוא היה אצלה.
היא פתחה לו את הדלת, וראו עליה שבכתה.
"היי.. בוא כנס" היא מילמלה
הוא נכנס והלך אחריה למטבח. היא הכינה להם קפה והם התיישבו על יד השולחן.
קתלין לא נגעה בקפה שלה היא רק הסתכלה על טום בשקט בזמן שהוא שתה.
"טוב, שמע טום...אני בטוחה שאתה כועס והכל כי שמעת את הסיפור מנקודת המבט של ביל, אבל ביל לא הבין כלום, בעצם גם לא היה לא זמן להבין, הוא פשוט ברח באותה השניה" אמרה קתלין.
"נו אז מה בעצם קרה שם?" שאל טום.
"אז הבחור הזה, הוא האקס שלי, ואני נפרדתי ממנו לפני שבועיים אחרי שהוא בגד בי עם מישהי. ומאז לא עניתי לו לטלפונים ולא רציתי שום קשר איתו, אבל הוא כל הזמן טען שיש לו מה לומר ויש לו הסברים. אז כשביל היה אצלי הוא בא אלי. ירדתי לפתוח את הדלת וזה היה הוא, אז צעקתי עליו שילך ושאין לי כח להסברים שלו, והוא התחנן ואמר שזה לא נכון, ושהוא אוהב אותי ושטויות כאלה, ואני כל הזמן חשבתי כמה שאני אוהבת את ביל, וכמה שטוב לי איתו ושאני לא צריכה את פראנק הזה. אל הוא חוצפן, הוא החליט לפעול לפי מה שהוא רוצה והוא פשוט תפס אותי ונישק אותי, וכנראה חשב שזה מה שיגרום לי להתרכך. ובאותו הרגע הלא מתאים הזה, ביל ראה אותנו וברח ישר! ואחרי זה צרחתי על פראנק והוא הלך" סיימה קתלין.
טום ישב בשקט וחשב, זה נשמע לו הגיוני, וקתלין נראתה כל כך מסכנה.
"אני ילך לדבר על זה עם ביל, הוא יבין אני בטוח" חייך אליה טום.
"תודה טום" היא חיבקה אותו וליוותה אותו לדלת.

טום חזר הביתה ועלה לחדרו של ביל.
"קום! זה דחוף!" צעק טום
"מה יש?" ביל התעורר
"הייתי אצל קתלין! כל מה שקרה זה לא מה שאתה חושב ביל היא לא בוגדת בך"
וטום סיפור לו על כל הסיפור עם פראנק.
ביל חייך לאט, אז קתלין עוד שלו, היא אוהבת אותו. הוא הרגיש קליל ומאושר.
"אני חייב ללכת אליה, אני צריך לראות אותו!" אמרה ביל בחיוך רחב.
הוא קם, התלבש ומיהר אל הדלת.
הוא הגיע לביתה של קתלין ודפק הדלת, היא פתחה אותה מיד כאילו עמדה שם ורק חיכתה שיבוא.
"ביל!" היא צרחה מאושר
"אני אוהב אותך קתלין" הוא חיבק אותה
"טום דיבר לך? הוא הסביר לך הכל?"
"כן, סליחה שהתנהגתי כמו אידיוט"
הוא נישק אותה על שפתיה הרכות והרגיש כל כך מאושר.

המשך מחר או מחרתיים

נאצה קפצו לי