לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

my love life


אהבה...חיים...הרגשה...הכל!


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

סיפור אהבה שנגמר...


כן, המון זמן לא עידכנתי..ועכשיו אני מעדכנת דיי בגדול

אני כותבת לכם כאן את הסיפור אהבה שלי עם יניב במשך כל החצי שנה שהיינו יחד...ואחרי חצי שנה כתבתי משו שאותו אשלח בימים הקרובים...לבנתיים תקראו את זה ואם תוכלו בבקשה גם תגיבו...

אני יודעת שזה ארוך אבל בבקשה תקראו עד הסוף! אז מכאן זה מתחיל:

 

אני כותבת פה את סיפור אהבתי...

זהו סיפור אמיתי, אהבתי הראשונה..

אהבה ממבט ראשון

האמת, שאני לא יודעת איך התחלתי עם זה, איך כל זה עלה לי לראש, איך היה לי את האומץ, איך הבנתי את זה פתאום?! זה לא מוסבר..כאילו הכול היה צריך לקרות, כאילו היינו אמורים באמת להיות ביחד!

אני יסביר לכם הכול...

זה התחיל בתחילת שנת הלימודים הראשונה שלי בתיכון.

זה היה שיעור מתמטיקה כאשר ישבתי ליד חברה שלי, מאחורי ישב ילד שחום,גבוה,עיניים שחומות, שרירי,גשר בשיניים, שיער שחור קצוץ קראו לו יניב...

ומאחוריו ישבה חברה שלי,לין.

זה היה שבוע לפני היום הולדת שלי, בו החלטתי לעשות מסיבת פיג'מות.

כתבתי מכתב ללין..במכתב היה כתוב "לין, ביומולדת שלי אני עושה מסיבת פיג'מות! את ישנה אצלי ואין פה שום דילמה! חח J "

בעודי כותבת לה את המכתב הזה..אני קולטת את יניב, מסתכל עליי.

כשסיימתי לכתוב את המכתב אמרתי ליניב "אתה יכול בבקשה להעביר את זה למי שיושבת מאחוריך"

באותו יום לא הכרתי אותו...זאת הייתה רק תחילת שנה.

יניב לא סירב אך במקום להעביר לה את המכתב הוא קרא אותו ואמר "אאהה, עושה מסיבת פיג'מות ולא מזמינה אותי?! רעה!"

ככה זה התחיל בייננו...תחילת שנת לימודים שלי בתיכון..כיתה י'..וכבר מתחילה קשרים נחמדים עם אנשים נחמדים, או שרק חשבתי שהוא חמוד!

הזמנתי גם אותו..ואז ..ביום של היומולדת שלי הוא לא יכל לבוא בסוף,הוא נסע לטיול עם המשפחה בטבריה.

אחרי טלפון ממנו שהוא הודיע לי שהוא לא בא..הייתי דיי מבואסת כי הכי מכל רציתי שהוא יבוא.לא יודעת למה, פשוט רציתי!

הגיע היומולדת שלי והיה הכול סבבה..גם בלעדיו נהניתי!

לאחר כמה זמן של קשר, הגיע יום שישי אחד..יצאתי עם בתאל ונופר..2 בנות שחשבתי שהן באמת חברות אבל כמו תמיד, רק חשבתי!

אני בתאל ונופר מסתובבות.. יורד גשם...ובדרך אני מתכתבת עם יניב בפלאפון בסתר..לא יודעת איך הגעתי לזה אבל איכשהו ניסיתי לשכנע אותו לצאת איתי, לנסות להתחיל איתי קשר ואולי  זה יגיע גם לחברות..'איך זה הגיע האומץ הזה אליי לעזאזל?!' אני חושבת לעצמי עד היום. אחרי כמה התכתבויות..הצלחתי לשכנע אותו לצאת מהבית בשיא הגשם ולפגוש אותי. אחרי שהוא נפגש איתנו ודיברנו כשאנחנו מסתתרים מהגשם בתוך בניין. יניב אומר "אני לא מאמין שהצלחת לשכנע אותי לצאת מהבית בגשם הזה!"..ידעתי שאיפה שהוא אני מצליחה לגרום לו לשכנוע שכזה..אולי גם השכנוע יהיה להיות חבר שלי. אבל עדיין, לא ידעתי אם אני אוהבת אותו זה לפחות ככה יצא. הוא הזמין אותנו לבית שלו, לשבת במזגן חם וכוס תה אז אני בתאל ונופר הלכנו אליו.

היה סבבה לגמרי אצלו בבית..ואז ב12 וחצי חזרתי הביתה כאשר יניב מלווה אותי. כזה חמוד, ככה חשבתי. שבת וראשון עוברים ימים רגילים..בבית ספר ביום ראשון היה דיבור קצר עם יניב וזהו. ואז..יום שני התקשרתי ליניב,לא יודעת מאיפה זה בא לי ..הטלפון מצלצל ואז יניב עונה

יניב: "הלו?!"

אני:" יניבוש, מה קורה מותק?"

יניב:" סבבה מה איתך שנינוש? חח"

אני:" וואלה אחלה , תגיד אתה יכול לעשות לי טובה קטנה?"

יניב:" כן בכייף, דברי"

אני:" נכון מחר יש מבחן במתמטיקה? קיצר אני צריכה שתעזור לי"

כמובן שיניב קבע איתי ב6 וחצי אצלו..לא סירב

אני ויניב היינו באותו יחידת לימוד במתמטיקה.

כולי נרגשת, לבשתי חולצה סגולה מעוטרת, ג'ינס משופשף וז'קט ג'ינס ,התאפרתי יפה,ענדתי את העגילים,טבעת ויצאתי אליו.

כאשר נפגשנו והוא הסביר לי את החומר במתמטיקה הכול היה סבבה.

ואז, הוא נתן לי תרגיל אחרון לפתור וסיימנו...

אחרי שסיימנו יניב ואני ישבנו על המיטה שלו..

אחרי שתיקה של 5 דק' יניב אמר "אנחנו נחשבים לחברים למרות שלא הצעתי לך"

לא הגבתי, שתקתי וחייכתי..כמו אחת שהשיגה את מה שרצתה, ניצחה!

אחרי כמה רגעים, הוא שם שירים רומנטיים בטלוויזיה ואני שיחקתי בציפורניים שלי (תמיד הייתה לי אובססיה לציפורניים שלי שיהיו מטופחות)..הוא נשכב על המיטה ותפס לי את היד..לאט לאט, ליטף לי את היד ושיחק באצבעותיי. שוב הסתכלתי על הציפורניים ושוב הוא תפס לי את היד...ואז הוא אחז בשני ידיי קשר אותי וידינו היו משולבות זו בזו...

לאחר שתיקה ארוכה יניב קם ונשק בשפתיי.

ליבי פעם כל כך חזק שאפשר היה לשמוע את דפיקות ליבי עד לאילת (קצת הגזמתי..חח).

התרגשתי כל כך..בגלל שאהבתי אותו לא היה לי אומץ פשוט לתת לו סטירה על זה.

אחרי רגעים של שתיקה הוא התקרב לאט לאט ללחי שלי ונישק אותי נשיקות קטנות על הלחי ושילוב הידיים לא הותירו לנו להתנשק שוב...

הגיעה השעה 11 וחצי,  הוא ליווה אותי הביתה, בגשם.

ואז שאל אותי :"קר לך?!"

עניתי :"האמת קצת"

הוא בא וחיבק אותי לשנייה, ואז אמר "אני מרגיש כאילו הייתי עכשיו בחלום"

האמת, שאני גם באותו רגע הרגשתי שאני בסרט!

הוא בא ונישק אותי פתאום, כשידנו משולבות, הרגשתי במן חלום שלא רציתי שייגמר.

יום למחרת הכול התחיל במשחקים...הוא לא ידע מה הוא רצה מעצמו...הוא לא ידע אם הוא רוצה אותי.

הרגשתי מאוכזבת, כאילו הוא משחק בי!

אפחד לא ידע עליי ועליו..אחרי שבוע הוא בא אליי ונזף בי, אומר לי שחברות שלי התקשרו אליו,התעצבן עליי כ"כ כשאני בעצם לא עשיתי כלום, ואז פתאום הוא אמר "אני לא בקטע שלך,את לא מבינה?!"

קראתי את שפתיו והמילים שלו הדהדו בראשי...

לאחר שהגעתי הביתה עם פנים רטובות מבכי..נסגרתי בחדר ושלחתי לו הודעה "זה לא מגיע לי, במיוחד מימך לא מגיע לי יחס כזה במיוחד שאני בכלל לא אשמה"..כמובן שהוא הגיב ושלח לי "תחשבי, למה שחברה שלך תדבר איתי עלייך ב12 בלילה ביום שישי?" ועניתי לו "אני לא יודעת, אני לא קשורה לזה, תעשה מה שאתה רוצה! נמאס לי מהבולשיט הזה, אבל שתידע שלא הגיע לי יחס כזה לא מימך ולא מאף אחד אחר". הוא לא ענה...אני בטוחה שהוא ידע שאני צודקת..שזה לא היה  בסדר

הגיע שיעור מתמטיקה, תמיד חיכיתי לשיעור הזה כי הוא תמיד היה בשיעור ותמיד יכולתי להסתכל עליו ולהרגיש אותו קרוב אליי.

ואז, שלחתי לו מכתב "אז מה עכשיו?! אתה לא מדבר איתי? לא רוצה להאמין לי?"

והוא החזיר "אני מדבר איתך אני בכלל לא רבתי איתך,ואמרתי לך כבר..אני לא מאמין  לאפחד"

אחרי השיעור פניתי עליו והתווכחנו אם הוא רב איתי או לא..אחרי כמה זמן דיברנו..ולמרות שדיברנו לא יכולתי לחיות במצב שאני אוהבת מישו ואני לא עושה עם זה כלום!

הסתיים שיעור מתמטיקה ואז היה שיעור אנגלית.

בשיעור אנגלית כתבתי כל מה שאני מרגישה אליו, כל מה שאני חושבת וכל מה שאיי פעם רציתי להגיד ליניב ולא היה לי את האומץ. ואז בכיתי, בתאל ראתה אותי בוכה ולקחה אותי לשירותים. ניגבתי את דמעותיי וכשיצאנו מהשירותים יניב היה בחוץ...כאשר הוא מתקדם קדימה ומסתכל לאחור עליי. הסתכלתי עליו והוא עליי ואז הורדתי את הראש והוא המשיך את דרכו לכיתתו. אני ובתאל עלינו לכיתה לקחתי את המכתב וקיפלתי אותו כל כך קטן.

יום למחרת ..חיכיתי לשיעור מתמטיקה, לראות אותו.

הגיע שיעור מתמטיקה ואז משום מה שלחתי ליניב "יש לי משו שקשור אלייך, משו שכתבתי" הוא התחנן אליי שאני יראה לו ואז ביום שישי קבענו אצלו כדי להראות לו את המכתב שכתבתי.

הגיע יום שישי, הראתי לו ת'מכתב..הוא קרא ואז אמר לי "את לא אשמה, זה חברות שלך, הן אלה שהרסו לך..כל פעם באות ואומרות לי מזל טוב ושואלות עלייך שזה כבר נמאס!" ואז אמרתי לו "אזמה?! מה עכשיו?..אתה בכלל אוהב אותי שנישקת אותי ככה?" והוא אמר "דיי, אנחנו ביחד עכשיו! ואני אוהב אותך"..שוב אני והוא ביחד...אבל לא כ"כ מהר..אחרי שבועיים ביחד הוא נפרד ממני, לא מתאים לו..הוא ניסה לתת צ'אנס וזה לא הלך!...

הקשר שלנו היה רדוד..פה מדברים ושם לא...ושוב פה מדברים ושם לא...

אחרי חודש מאז שהוא נפרד ממני..רבתי עם אחותי כאשר אמא שלי הייתה עם אבא שלי בבית חולים (אבא שלי עבר תאונה וריסק את הרגל, ועכשיו יש לו פלטינות בתוך הרגל)

יצאתי מהבית ושוב, יניב, שלחתי לו הודעה "אני לבד בחוץ, אם בא לך להיפגש רק תתקשר"..

הוא התקשר, קבע איתי ואז הלכנו אליו..

כשהגענו אליו נכנסנו לחדר שלו והוא אמר "אני נכנס להתקלח וכבר חוזר".

 הוא נכנס להתקלח ואחרי 10 דק'  יצא..נכנס לחדר, נעל את הדלת ואז:

יניב :"תגידי, התגעגעת אליי?"

אני :" אולי למה?!"

יניב:" תקשיבי, אני רוצה לחזור!"

אני:" יניב, אם אנחנו חוזרים, אז בלי משחקים...אני לא רוצה שוב להיפגע"

יניב:" את יודעת שלא ניסיתי לפגוע בך בכוונה,את האחרונה שאני ייפגע בה"

מה כבר יכולתי להגיד לו "כן פגעת בי ואני לא יודעת אם אוכל לסלוח לך איי פעם?!"

אז עניתי לו "לא,לא פגעת, אתה האחרון שתפגע בי!"

הוא חייך ונשק לשפתיי.

ככה..במשך 5 חודשים היינו ככה..אוהבים, מאוהבים, רבים לפעמים, מבלים המון, כמעט כל יום נפגשים..כל חודש עשינו משו וכל פעם אחת בשבוע היינו נוסעים לים עם קבוצה של חברים שלנו.

בחודש הראשון נפגשנו אצלו והוא קנה לי דובי וכתב לי מכתב אהבה ..

בחודש השני גם היינו אצלו שבחודשיים האלה הוא פינק אותי עם נרות,

בחודש השלישי הוא קנה לי שרשרת עם השם שלי ושלו

וב4 חודשים לא יצא לנו להיפגש כי היה לו אירוע אבל נסענו יחד עם המשפחה שלו ושל אמא שלו לטבריה עם אוהלים בחוף וישנו שם 3 ימים ונכנסנו לכנרת..והיה כ"כ כייף ביחד..

ואז התחילו גל של מריבות, הוא התחיל לזלזל והאמת?! קצת הרגשתי שהוא לאט לאט מפסיק לאהוב אותי ושיש לו מישי אחרת בראש.

יום חמישי הגיע...בבוקר היינו ביחד בימית 2000 ונהננו כ"כ ביחד..נתתי לו להיות עם חברים שלו...הוא היה איתי ועם חברים שלו והיה כזה כיף ומצחיק..בערב הלכתי אליו , קניתי לו חולצה מפוקס חמודה...הוא תמיד רצה חולצת וי אז קניתי לו. הוא נישק אותי ואמר תודה נראה כאילו הוא היה מרוצה.

ב12 וחצי חזרתי הביתה. מגיע יום שישי. קבענו עם 2 חברים שלנו אך בסוף זה התבטל..הוא אמר לי להחליט לאיפה אני רוצה לצאת ואז קבענו ללכת לביצה (מקום שלנו ושל חברים שלנו). ב10 הוא אמר לי להיות אצלו...מגיע 10 ואני שולחת לו הודעה
אני: "אני יכולה לבוא?אתה בבית?, אני כבר מוכנה"

יניב:"לא אני עדיין אצל סבתא שלי לא נראלי שאני יוצא אני עייף"

אני:"טוב אז מה אתה רוצה לעשות? אתה רוצה לבוא אליי או אני אלייך?"

יניב:"אני עדיין לא יודע מה אני רוצה לעשות"

אני:" אז תחליט תגיד לי...אני מוכנה והאמת שאני רוצה לדבר איתך!"

יניב:" טוב האמת שיש מצב שאני יוצא לקריית אונו עם חברים"

אני:"תודה על השקרים באמת"

יניב:"מה הבעיות שלך, חברים שלי ניסו לארגן משו ובסוף לא הלך"

 

חשבתי לעצמי, 'הוא לא אמר שהוא עייף? פתאום חברים שלו?..אני עדיפות אחרונה לעזאזאללל?!!? '

התקשרתי אליו..אמרתי לו שהוא משחק איתי...שהוא אמר שהוא עייף ופתאום הוא יוצא עם חברים..נמאס לו ממני?!...אני רוצה להיפגש, אני צריכה לדבר איתו.. הוא אמר "מה כבר על מה יש לדבר" ואמרתי לו "הרבה"...והוא אמר טוב וקבע איתי מקום מפגש...

כל הדרך אני חושבת כמה הולך הכול להיות בסדר, איך שאני הולכת לפתור הכול...באתי במטרה לפתור את כל המריבות שהיו לנו ולהשלים ולתקן..שנוכל להמשיך להיות חברים בכייף ובאהבה...

טוב,נפגשנו..ואז הוא אמר "תגידי כל מה שאת חושבת ומה שאת מרגישה כי גמני צריך להגיד לך משו"

ישר ידעתי למה הוא מתכוון...וכמו סתומה אמרתי לו "נראלי אני יודעת מה אתה רוצה!"

במקום להגיד לו "טוב, אני רוצה שתגיד כל מה שאתה מרגיש, כל מה שאתה חושב ובוא נפתור הכול, בוא נתקן הכול!"

אבל לא ! הכול היה הפוך...הייתי חייבת להגיד "נראלי שאני יודעת מה אתה רוצה!"

הוא אמר כן...אמרתי לו מה אתה רוצה להיפרד והוא אמר שהוא הגיע עם החלטה שלמה וכן,זה מה שהוא רוצה...

ניסיתי לשכנע אותו לתת חודש...שבוא נחשוב מה לעשות..אם באמת הוא אוהב אותי ואני אותו..אם באמת טוב לנו ואנחנו מתגעגעים..אבל הוא לא היה מוכן..הוא לא רצה לתקן והוא אמר שהוא התייעץ עם המשפחה שלו לגביי זה והוא החליט החלטה שלמה שהוא רוצה להיפרד..

פה בעצם נגמרת אהבה של 5 חודשים ביחד...אהבה גדולה...אהבה שבחיים לא תהיה לי שוב!

אהבה שאני תמיד ישמור לה מקום בלב...אמשיך בחיים...אבל האהבה הזאת תישאר בליבי תמיד!

ואני מאמינה שהוא יודע מה עבר עליי..כמה שהיה לי קשה במצב שאבא שלי עם מחלת סרטן בריאה...כמה שזה קשה לעבור את זה ועוד לסחוב אחרי זה פרידה של קשר רציני ארוך ואהבה ענקית בליבי אליו...אני מאמינה שעכשיו, אחרי שנפרדנו הוא יודע כמה שהיה לי קשה ומה עבר עליי. ואני יודעת, אני יודעת שאלוהים מחזיר על הכול...עברתי את התקופה הרעה ב"ה..אבא שלי יצא מהסרטן (עבר ניתוח)..ואלוהים החזיר לי את החיוך...וליניב?!..הוא יחזיר ייסורי מצפון על זה שעזב אותי במצב הכי קשה, יומיים לפני שגילו לאבא שלי את הסרטן,אבל זה גורל..ואלוהים נותן הכול בחזרה.

אלוהים החזיר לי את החיוך וחיים נקיים.

 

 

מקווה שקראתם והרגשתם בתוך תוככם כמה קשה לבנאדם לסחוב סיפור כזה על הלב בלי לשתף אף אחד, בלי לדבר וכל היום להיות במצב של בכי וסבל...

אוהבתותכם קוראים יקרים...

סיוונוש

 

נכתב על ידי הילדה המסתורית , 17/12/2008 16:24   בקטגוריות אהבה ויחסים, אהבה של חצי שנה שנראתה כמו נצח  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Avatarכינוי:  הילדה המסתורית

בת: 33




1,337
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להילדה המסתורית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הילדה המסתורית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)