יניב...הלוואי ויכולת איי פעם לקרא את זה..
עכשיו...זה כואב. עכשיו אני יודעת כמה אתה חסר לי.
עכשיו אני מרגגישה כמה אני אוהבת אותך
אני רוצה להגיד לך "דיי אני לא רוצה לריב איתך, אני עוד אוהבת אותך" אבל זה רק יחמיר ת'מצב כי זה לא יעניין אותך!
דיי, אולי נפסיק עם השטויות ונחזור להיות ביחד? נפתור הכל! לא נריב כמו אז. אני השתנתי באמת! נכון שעכשיו שחשבתי שיעזור לי זה לשתות ולעשן אבל הבנתי שלא! אני רוצה אותך בחזרה. אני יודעת שאתה אוהב אותי ואתה יודע שאני אוהבת אותך אז למה אנחנו לא ביחד? למה אתה מתעלם מהעובדה שאתה אוהב אותי ואתה מסתיר את זה? איך פתאום ביום אחד הצלחת ככה לשכוח ממני? זה לא הגיוני! פתאום אתה שונא אותי, או לפחות ככה הראת לי עד עכשיו. דווקא שבאמת הייתי צריכה אותך השארת אותי מאחורה. השארת אותי מאחורי האהבה, התמיכה, הדאגה, הכל!
אם יייקרה לך משו אתה יודע כמה שאני יידאג לך?! אתה לא יודע ואתה בחיים לא תידע כמה! אני יידאג לך יותר מכל בנאדם בעולם! אני יודעת שאם ייקרה לי משו אתה בכלל לא יעניין אותך כי ראיתי את התגובה שלך אחרי ששמעת על אבא שלי! אפילו לא טרחת להרים טלפון ולהתקשר לשאול מה שלומי, טוב לא לשלומי לפחות שלום אבא שלי! אכפת לך ממני? אני לא חושבת... מישו עשה לך שטפית מוח, שכחת ממני כ"כ מהר שזה כואב ועצוב! אני כ"כ רוצה שתחזור אליי, שתרגיע אותי, שתגיד לי "שני עכשיו הכל בסדר, הכל מאחורינו...אני איתך ואת לא לבד, אבא שלך יהיה בסדר..אני אוהב אותך!"..כמו אז שתמכת בי והיית החיימשלי! אתה זוכר את ה3 חודשים שלנו יחד? שקנית לי את השרשרת? ואיך שאמרת לי "אווף, מה אני יעשה בלעדייך?!?!" זוכר? לא נראלי..נמחקתי מהמחשבות שלך, מהלב שלך, מהרגש שלך, אני מחוקה אצלך! קשה לי עם זה שעזבת אותי מתי שהייתי צריכה אותך ואתה יודע שהיה לי קשה עם המצב ובכל זאת נפרדת! יכולנו לפתור הכל..באותו יום שישי..באותו יום שישי שנפרדת ממני...רציתי להפגש לא כדי לשמוע שאתה רוצה להפרד ממני! כדי להגיד לך "יניב? תגיד כל מה שאתה חושב כל מה שמציק לך כל מה שהיה רע לך בקשר שלנו וגמני יגיד הכל ונפתווורר ונתקן הכל! בוא נשים סוף לריבים שלנו אנחנו תמיד דוחים את זה ולא מנסים לפתור..בוא נעשה את זה עכשיו!" אבל במקום להתחיל את זה ככה אמרתי "נראלי שאני יודעת מה אתה רוצה, אתה רוצה להפרד" אם רק הייתי מתחילה במה שרציתי להגיד אולי בתוך תוככה היית מחליט לחכות לראות שאולי יהיה אפשר לשנות ת'מצב ואז לא תצטרך להפרד ממני. כ"כ כאב לי שאמרת שכן..שאתה רוצה להפרד. רציתי שבאותו רגע תגיד שבעצם באת כדי לפתור הכל, כמוני! אבל זה היה מאוחר..אני אמרתי משפט ששינה את הכל...ואי אפשר היה לשנות הכל ולנסות לפתור הכל...למרות שביקשתי מימך שתתן פסק זמן חודש...שבחודש הזה כל אחד יחשוב על הקשר...יחשוב אם הוא מתגעגע..אם הוא אוהב...ואני יודעת שלא באמת ירד לך ממני..זה בגלל הריבים נראה לך ככה אבל בתוך הלב שלך...אתה אוהב אותי!..
עכשיו אתה אומר שאתה לא מתכוון לחזור אליי..למה?! היה לך כ"כ רע איתי? אני לא מבינה!!!
כ"כ קשה לי להגיד לך את כל מה שאני רושמת פה! כי אני יודעת שזה לא יעניין אותך! אתה תקוע בהחלטה שלך כי אתה עקשן! אני השתנתי, אני לא יהיה כמו בהתחלה! אני מודה שעשיתי שטויות ובגלל שהבנתי מה השטויות שעשיתי אני לא יחזור עלייהן!..אוף הלוואי והיית חושב על זה שוב...הלוואי והיית חושב אם לחזור אליי שוב! רע לי בלעדיך! תמיד רציתי להגיד לך "יניב, תבטיח לי שברגע שתחשוב עליי, ברגע שרק תחשוב לחזור! גם אם יהיה לי חבר אחר, תגיד לי!"
אבל אני יודעת שאני לא יגיד לך, כי אתה לא תקשיב לי ואתה לא תגיד לי...אתה בחיים לא תרצה לחשוב עליי בגלל אותו אחד שעשה לך שטיפת מוח...אותו אחד שהכניס לך את הג'וק הזה לראש שאתה לא תחזור אליי! ואני לא יודעת למה...תגיד לי אתה איך אפשר לפתור את זה? אם יהיה עוד סיכוי שנחזור!?!?!
סיוון :(
כינוי:
הילדה המסתורית
בבלוג זה
בכל הבלוגים
