סיפורים בהמשכים

 (מודגשמה שקרה בעבר,זכרון. אפור-המכתב.)

הזכרונות מאותו לילה עלו כנגד רצונה, נזכרת בכל מילה ומילה שנאמרה שם.

"למה אתה שותק?" התפרצה מלאני.

  "מלאני..אנחנו לא יכולים.."

  "אמרת שאתה מרגיש אליי את אותו הדבר! למה לעזאזל אנחנו לא יכולים?!"

   "הרגשות זה לא מספיק. זה יכול לפגוע בלהקה, ואני לא מוכן ששום דבר יהרוס את הלהקה במיוחד לא סתם בחורה! "

"אתה קורא לי סתם בחורה?" היא הרגישה את המחנק בגרון והדמעות שמאיימות לפרוץ.

"לא התכוונתי לזה..אני רוצה שנמשיך להיות ידידים. חברים ללהקה זה הכל, אני בכלל לא בטוח שאני מרגיש אלייך משהו ששווה את זה, אני סתם נדלקתי עלייך כמו על כל בחורה. מצטער שזה יוצא ככה" אמר מייקל, אך הוא ידע טוב מאוד שהוא משקר.

"מלאני?" שאל בחשש כששם לב שהיא לא עונה.

"צא מפה!!" צרחה לפתע מלאני כשעיניה מלאות דמעות ועינייה מלאות זעם מעורבב עם עצב.

'דיי תשכחי מזה!' הפצירה בעצמה וניגבה את הדימעה שירדה במורד לחייה. היא לקחה עט והחליטה להמשיך לכתוב את המכתב שלא הספיקה לסיים.

'אז מייקל (סולן וגיטריסט, כעת גיטריסט משנה) רודף שמלות מזדיין,אגואיסט מסריח שאוהב את עצמו ולא אכפת לו מהרגשות של אף אחד! אני שונאת אותו בכל ליבי ומצטערת על הרגע שהתחלתי להרגיש אליו משהו!!!! אוף דיאנה אני חושבת שהתחלתי להתאהב בו, ממתי אני מתחילה להרגיש רגשות חזקים למישהו?! אני?! כל כך הייתי רוצה שתהייה פה ותגידי לי מה לעשות איך להמשיך להסתכל עליו בלי לנסות לנשק אותו או יותר גרוע להזכר שהוא דחה אותי. מה בכלל מצאתי בו? הוא שחצן, זיין סידרתי, אגואיסט, חם מזג, שקרן,גס רוח... בבקשה תכתבי לי מה לעשות, אני צריכה את זה.

טוב נעזוב את הדברים הרעים בצד. אני אספר לך על איימי ושלי שהן החברות שמצאתי לי פה (אל תדאגי את עדיין במקום הראשון) איימי היא אחת ממפיקי הלהקה, היא נורא צעירה לכן התחברנו בקלות, היא בחורה יפה עם שער בלונדיני גלי. אה כן והיא חברה של כריס, הם כל כך חמודים ביחד פוצי מוצי כאלה שזה מעלה גיחוך.

יש גם את שלי שהיא בעצם החברה של אדם ולא קשורה לצוות הלהקה, היא פשוט מצטרפת לפעמים לסיבוב הופעות, או סתם מבקרת לתקופה ארוכה את אדם. כולם רגילים אליה היא ואדם חברים יובלות! הם כל כך חמודים ביחד ושונים לגמריי! היא בחורה אחראית, נחמדה, עדינה, מתוקה ואדם כל כך לא! טוב מי אמר שהפכים לא נמשכים? היא גבוהה ורזה כאילו לא אכלה שנה! יש לה טלטלים קצרים עד הכתפיים בצבע שטני מה שנורא מתאים למראה העדין שלה.גיליתי גם שהיא הידידה הכי טובה של מייקל והם חברי ילדות. מי היה מאמין?

אני ממש שמחה שיש לי פה את איימי ושלי, כשצריך לבחור איזו חולצה יותר יפה יש למי לפנות, כי פעם פניתי לבנים והם רק צחקו עליי במשך שעה! כבר התייאשתי מלנסות לדבר איתם על דברים כאלו לכך יש את איימי ושלי המדהימות!

מחר אני יוצאת לחופשה בהוואי! זה כל כך כייף! הלוואי והיית יכולה לבוא זה היה בהחלט משפר את החופשה הזאת. אני אכתוב לך גם במהלכה ואספר לך עליה.

תכתבי לי חזרה ותספרי לי הכל על עצמך ובמיוחד על אמא שלך ומה שלומה! כי אם לא אני אבוא עד אלייך והחטיף לך מכות!

אוהבת המון המון המון,

מלאני.

נ.ב

איימי הציעה רעיון גאוני, אימייל. הראש שלי לא מתפקד לא חשבתי על זה בעצמי. לכן אבקש שאמא שלי תשלח לי את הלפטופ שלי ונתכתב באימיילים, אבל זה לא מונע ממך לענות למכתב הזה ;]

היא טלשה את הדף וקיפלה בזהירות. 'אני מקווה לזכור לבקש ממישהו שישלח אותו מחר'.

"מכאן בבקשה" הובילה הדיילת את החבורה לתוך המטוס.

"זה הולך להיות כל כך כייף!" קראה מלאני בשמחה, מתבוננת במטוס ממריא ולאט לאט מגביר מהירות. מה שהזכיר לה את הטיסה לאנגליה, זאת שהביאה אותה להגשמת החלום שלה.

היא שמעה את הפלאפון שלה מצלצל ומיד גיששה בתיקה למצוא אותו, כמו תמיד.

"הלו?" ענתה במהירות אחרי שמצאה אותו.

"מלאני!!! כמה התגעגעתי!" צווחה דיאנה מהצד השני.

"דיי! גם אני מותק שלי!" אמרה מלאני בשמחה.

"נחשי מה?!" אמרה דיאנה בהתלהבות.

"מה??" שאלה מלאני בחוסר סבלנות.

"את יכולה להיות בשקט?!" שמעה קול של גבר מאחוריה, הנראה קורא עיתון.

"סליחה.." התנצלה בפניו "תספרי!" הפצירה בה.

"הזמינו אותי לעצב תפאורה לאיזשהי הצגת תאטרון בלונדון עוד שבועיים! זה אומר שאני אוכל לפגוש אותך סוף סוף ואת הלהקה שסיפרת לי עלייה!" אמרה בשמחה.

"אהההההה!" צווחה מלאני ומיד זכתה למבטים וקולות בוז כדי שתשתוק.

"זה מעולה!" חייכה חיוך ענקי, שמחה על כך שתזכה לפגוש את דיאנה אחרי כל הזמן הזה.

"זה המקום הכי יפה שראיתי בחיי" הוציאה איימי קריאת התפעמות בזמן שכל השאר בחנו את המקום המדהים בקפידה. חוף הים הלבן והרך, עצי הקוקוס הגדולים, הפרחים מסביב, הביקתות, הים השקוף, הכל ביחד יצר מראה של גן עדן, אי אפשר שלא להרגע ולהנות במקום כה מיוחד.

"תראו את הים!" הצביעה שלי לכיוון הים היפייפה שהתגלה בנופם.

"עזבי ים, תראי את הבחורות!" אמר מייקל ובדיוק עקב בעיניו אחרי בחורה שעברה מולם בביקיני.

"טמבל.." סיננה לעצמה מלאני. 'איזה חוסר טאקט! אני עומדת פה לידו והוא אומר את זה' מחשבות מרירות מילאו את ראשה בזמן שהסתכלה על מייקל בזעם שהמשיך לפלרטט עם הבחורות העוברות 'טוב זהו מלאני! הגעת לפה להנות ולא לחשוב על מייקל הכונפה הזה' היא נערה קלות את ראשה כדי לצאת מכל המחשבות שהריצה בתוכה.

"הנה המפתחות!" חזר אדם עם 5 כרטיסים ממוגנטים ביד. "זה לי ולשלי, זה לך מייקל.." חילק לכל אחד כרטיס ממוגנט "זה למלאני, הנה של איימי וכריס ואחרון חביב,טובי! זכית בהגרלה אז אתה ישן בחדר ארונות" התבדח אדם וכולם צחקו. טובי העיף לו כאפה על עורפו "סתם סתם, זכית בסוויטה! ברכותיי" קרץ אליו וחייך.

"תהנו מהחדרים" פנתה אליהם הפקידה בקבלה.

כעבור חצי שעה מלאני יצאה מהמקלחת רעננה ונקיה, עינייה נתקלו בחלון הענקי שאי אפשר היה לפספס. היא התיישבה על עדן החלון והתבוננה בנוף שנשקף מולה, היא ראתה את כל החוף,העצים וכל שאר הדברים שאפיינו את המקום , כך היא ישבה מוקסמת מהנוף במשך דקות ארוכות.

'אתה לא תפריע לי להנות מהחופשה' קבעה לעצמה ' אולי אני אתפוס לי מישהו שזוף ויפה? כן! זהו זה מה שאני אעשה. מייקל יקירי אתה הסטוריה' היא חייכה חיוך אך הוא לא היה אמיתי לחלוטין, משהו בתוכה רצה להמשיך לקוות שבינה לבין מייקל יקרה משהו והוא טעה במה שאמר לה באותו הלילה לפני שהם עזבו.

"בואו, הולכים" נכנס בעליזות מייקל לחדרם של איימי וכריס.

"לאן?" שאלה איימי, מצחקקת מהמראה העליז של מייקל בזמן שהיא הברישה את שערה הרטוב.

"החלטנו ללכת לחוף, בשביל הבנות בביקיני כמובן" התלוצץ מייקל הרים את גבותיו "איה!  צחקתי צחקתי.." הרגיעה את איימי לאחר שזאת פגעה בו בול עם המברשת שער.

"אני חשבתי יותר בכיוון של הברכה" אמרה איימי את דעתה.

"אבל בחוף יש יותר כוסיות!" מייקל התאמץ לעשות את פרצופו הילדותי והמתחנן בפניה.

"טמבל! " צחקה איימי.

לבושים בבגדי ים ומצויידים במגבות ירדו החברה לכיוון החוף, וזאת אחרי שמייקל טרח להציק לכולם ולהוציא אותם מהחדרים לחוף.

"מישהו חסר לי" אמרה שלי לאחר שפרסה את מגבתה והתיישבה עליה.

"מלאני" ענתה איימי "היא אמרה שהיא לא מרגישה טוב". בלי לשים לב על פניו של מייקל עלתה הבעה מודאגת.

"מייקל אתה בסדר? שגם אתה לא תחלה עכשיו" אמר אדם והתבונן במייקל שהחוויר.

"כן, זה שום דבר" הרגיעה אותו וחייך. "שלום לך יפייפיה" קרץ לבחורה שעברה ובהתה בו באותו הרגע. בתשובה היא גיחכה והסמיקה.

"שלום" ענתה הבחורה.

"רוצה נלך ביחד לבדוק את הים?" שאל וחייך את חיוכו הממזרי, היא הנהנה בראשה וכבר הם פסעו לכיוון הים.

"הוא לא ישתנה אף פעם?" צחקה איימי.

"לא, זה מייקל וככה הוא תמיד ישאר" הצטרף לצחוקה כריס.

"עד שתבוא מישהי שבאת שווה את המאמץ, עוד לא מאוחר בשבילו להתאהב" הוסיפה שלי, שהכירה את מייקל כמו את כף ידה.

"לא אחרי מה שקרה לו עם הפרחה ההיא" אמר כריס, אי אפשר היה לפספס את הכעס בטונו.

"בואו לא נדבר על זה, העבר צריך להשאר בעבר!" התפרץ אדם לשיחתם "עכשיו בואו לים" ריכך את קולו.

"שיט!" פלטה מלאני ברגע שהבחינה שהיא שכחה את בגדי הים שלה. אני לא מאמינה שזה קורה לי! עוד שניים ארזתי.טוב יותר נכון התכוונתי לארוז בלי יותר מדי התלבטויות היא לקחה כסף ויצאה מהחדר.

"סליחה?" פנתה אל הפקידה בלובי ברגע שהגיעה לשם.

"איפה אפשר לקנות פה בגד ים?" שאלה כשזאת הסתובבה אליה.

"בחוף יש חנות של בגדי ים, מכנסי גלישה וכאלה, את רק צריכה לצאת מהמלון ולפנות ימינה את ישר תראי אותה" הסבירה לה הפקידה והראתה לה בעזרת ידיה.

"תודה" חייכה אליה.

"אין על מה"

מלאני יצאה מהמלון ופנתה ימינה בדיוק כמו שהפקידה הסבירה לה. מולה ניצב שלט שאי אפשר לפספס 'בגדי הולו לולו' זאת הייתה בקטנה בינונית ונחמדה. הולו לולו? איזה הוואי זה! צחקה למראה השלט. בדיוק כשהתחילה להתקדם לאותה הביקתה עם השלט המצחיק היא הבחינה בדמות גברית במים הנהנת ומצחקקת בחברת בחורה רזונת. הדמות היא לא אחרת מאשר מייקל. היא ראתה אותו מחבק ומפלרטט עם אותה הבחורה בביקיני המזערי והקינאה בקעה ממנה, היא לא יכלה שלא לקנאות.

"בן זונה!" פלטה בטון תוקפני.

"עשיתי לך משהו ולא ידעתי על זה?"