ראש השנה חל לפני כמה ימים,
ואת היום הזה אני לא אשכח לעולם,
קמתי כרגיל בבוקר הסתכלתי דרך החלון
השמש חייכה כמו תמיד, הציפורים צייצו ורוח
סתווית באה והעיפה את שערי לאחור.
מאותו הרגע הבנתי שהיום הזה לא יהיה כמו שאר הימים...
וכך זה באמת היה...
באותו היום הבנתי כמה דברים על החיים..
עד כמה שהחיים חשובים ושצריך לשמור עליהם כי אין משהו
יותר יקר מהחיים שלי...
הבנתי שיש אנשים שרוצים לטובתי אך ישנם גם אנשים
שנהנים בחברתי אך ורק כשהם צריכים משהו...
והאמתי אני לא כועסת עליהם, אני פשוט מאוכזבת מהתנהגות
הזאת...
והגעתי למסקנה שהכי טוב בשבילי זה להתרחק מאנשים כאלה
אנשים שמנצלים, אנשים שלא יודעים להקשיב אף פעם, אנשים אשר
כשהם פגועים תמיד רצים אלי לעזרה ואני תמיד עוזרת אבל כשלי
רע אותו הבן אדם פשוט נעלם...
עוד דבר אחד הבנתי שאהבה זה מילה מאוד כבדה
עם משמעות עצומה ולרוב אנשים שאומרים שהם אוהבים מישהו אז לרוב
הם לא באמת מבינים את המשמעות...
המילה לאהוב אי אפשר לזרוק סתם ככה אם אמרת שאתה באמת אוהב
אתה תאהב לתמיד כי אותו הבן אדם ישאר אצלך בלב אם אתה מודה לזה או לא.
לבסוף,
היום לא הלכתי לבית ספר כי אני מרגישה ממש רע...
לא ישנתי כל הלילה ואני לא יכולה לאכול כלום...
עוד כמה ימים אני יבריא!

משפט מסכם:
אלוהים רואה הכול!