רק אם היו לי 3 משאלות או אפילו אחת הייתי משנה את העולם!
הייתי מבקשת שלום ואהבה בין כולם ושלא תיהיה שנאה!
הדבר הקטן הזה הולך איתי לכל מקום בליבי יש מקום קטן הנקרא: תקווה
ויש בחדר זה תקווה גדולה שמתישהו משאלה זו תתגשם...
תודה לך, על כל הרגעים היפים ועל 3 החודשים הנפלאים..
תמיד הייתי לצידי ואני לצידך ותמיד היינו שם כדי לעודד אחד את השני..
הקשר שביני לבינך היה דיי מקרי רק הוספתי אותך לחברים ואז
התחילה שיחה שנמשכה ימים ולילות... אבל אז טסת וההורים שלי עזבו אותי גם...
ונשארתי לבד.. בלי יד תומכת... ושתיקה מבפנים שרוצה לפרוץ החוצה
ולצעוק עד כמה אני אוהבת אותך! אבל אתה כל כך רחוק ממני...
מפרידים בינינו ימים ויבשות והמרחק הוא כה רב שהלב רוצה לבכות..
הקשר שבנינו התחיל להתחזק והרגשתי שעלייך אני יכולה לסמוך ושאתה המלאך ששומר עלי
אתה זה שהייתי שם תמיד בשבילי בטוב וברע ... אבל אז קרה מה שקרה..
ופשוט התחלת להתעלם ממני.. לא לענות להודעות שאני שולחת..
ולא הבנתי מה קרה שאתה לא עונה.. אז שלחתי לך שוב הודעה ושאלתי מה קרה ולמה אתה מסנן..
אבל הוא בתגובה, תגידי מה הרעיון ביחסים שלנו? וכשקראתי את ההודעה הזאתי פשוט עלו לי
דמעות והרגשתי כל כך רע! לא הבנתי למה הוא כזה! למה הוא כל כך מרושע...
קיבלתי פשוט הכול בבום לפנים :'( זה היה כל כך קשה..
ואז זה פשוט נגמר הקשר נגמר הוא מחק אותי מכל מקום אפשרי.. אבל ממקום אחד הוא לא מחק אותי
הוא לא הצליח למחוק מהלב... ואז הייתה לי הרגשה שהוא לא מעוניין בקשר זה בגלל חברה שלו ואז יום
למחורת אני רואה שהוא וחברה שלו על סף פרידה..
רע לו לדבר איתי, פשוט כואב לו לדבר איתי... כי הוא חושב שזה לחינם.. שכל הרגשות שאנחנו מרגישים זה לחינם..
* הרבה פרטים נשמטו על ידי כיוון שזה יותר מידי פרטי ופירקתי את זה בכללי...*
אז אנשים תנצלו כל רגע בחיים עם אנשים שבאמת חשובים לכם...
ועכשיו שנינו עצובים וקרועי לב...
לא להגיב*
פוסט פריקה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
alonush;]
!!!