אפשר לומר שכבר פרשתי מהבלוג הזה,
הגעתי למסקנה, שכל מה שקורה לטובה
לא משנה אם אתה חושב שזה רע או טוב
כי הכול קורה לטובה!
שום דבר לא קורה סתם!
ואם זה קרה אז זה היה אמור לקרות!
והבנתי שהזמן פועל לטובתי, והזמן מרפא את הפצעים הכי קשים
למרות שאני לא אשכח את קיריל מרוסיה לעולם!
כי הוא היה אחד האנשים שהכי יקרים לי ...
למרות שהשיחה האחרונה שלנו שהייתה לפני שלושה חודשים
והיא הייתה כל כך פוגעת שאחרי זה הצטערתי על כל מה שאמרתי..
אחרי זה נתתי לזמן לעשות את שלו..
נכון בשלושת החודשים שלא דיברתי איתו, חשבתי עליו המון ועל כל מה שאמרתי לו
התחלתי להיזכר איך הכרנו וכל פעם שאני חושבת עליו עולה לי חיוך D:
אחרי שלושה חודשים ב 12.11 כתבתי לו מכתב שאני מצטערת ואנחנו השלמנו
ועכשיו נשארנו חברים טובים, ואני שמחה באמת שעכשיו אני שמחה כי באותו רגע
הבנתי שסיימתי חלק אחד בחיי ושאני עוברת הלאה...
זה לא שאני לא חושבת עליו, אני חושבת עליו המון אבל אני יודעת שבשביל שיהיה טוב בשבילינו
אנחנו צריכים להמשיך הלאה..
ומי יודע איך הזמן יפנה את פניו, אולי בסופו של דבר ניפגש ..?
אולי כל דבר יכול להיות , רק צריך להאמין שהכול קורה לטובה!
והפעם אני מאמינה בזה במאה אחוז D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
alonush;]