לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

דף חדש בחיים שלי - סיפור בהמשכים


יום הולדת שמחכינוי:  מישהי[:

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2007

פרק 3 (:


התקלחנו והתלבשנו דיי יפה , שמנו קצת איפור ויצאנו לדרך .

ביררנו איפה החדר שלהם ואז הלכנו . אני , דנה ומור קצת התרגשנו בכל זאת , לא כל יום מתחילים עם בנים . התגברנו על הפחד ודפקנו בדלת .

ברק פתח , הוא היה בלי חולצה .  " וואי , הוא כזה חתיך " חשבתי .

נתתי לו נשיקה קטנה על הלחי ונכנסתי אחרי כל הבנות .

" אז , מה נשמע ? " שאל ברק והתיישב על המיטה שכנראה הייתה שלו .

" הכל טוב " עניתי והתיישבתי לידו .

הוא שם את היד שלו על המותניים שלי , נמסתי מבפנים .

החדר שלהם היה יותר קטן משלנו , קומה אחת , 5 מיטות , 5 שולחנות כתיבה , ארון לא ממש גדול , מקלחת ושירותים .

ראינו טלוויזיה , היה סרט מאוד יפה והתחלתי לדמוע .

ברק חיבק אותי חזק ולחש לי " אל תבכי , כשאת בוכה את פחות יפה " .

חייכתי לו חיוך קטן , איזה חמוד הוא .

השעה הייתה כבר 7 ועוד שעה היינו אמורים ללכת לארוחת ערב .

אמרנו לבנים להתראות והלכנו לחדר לסדר אותו קצת לפני הארוחת ערב .

לפני שיצאנו בר אמרה להם שישמרו לנו מקום .

נכנסו לחדר ומפי כולן נשמע אנחה .

" היה כל כך כיף איתו , יואו " אמרתי בחיוך " הוא מושלם , המושלם שלי "  .

" חח ... אני מסכימה עם מעיין " אמרה בר .

" גם אני " מור , דנה ונועה אמרו במקהלה .

המשכנו לדבר עד השעה 8 ואז יצאנו לכיוון הקפיטריה .

נכנסו , אושר קלט את בר וישר צעק לה שנבוא .

באנו ואמרנו שלום .

אחרי הארוחה הזמנו את הבנים אלינו לחדר עד הכיבוי אורות .

כולנו נכנסנו לחדר ולבנים נפלט " וואו " , " איזה גודל של חדר "

" תמיד ידעתי שבנות מקבלות דברים יותר טובים " אמר אושר

" שתוק " אמרה לו בר ונשקה לו על הלחי .

אני , מור , ברק ויוני עלינו למעלה  ,

וכל השאר נשארו למטה .

כל זוג תפס לו פינה , ברק נשכב על המיטה שלי ואחרי זה גם אני והנחתי עליו את הראש .

" תגידי , " ברק התחיל לשאול " יש לך מישהו ? "

סובבתי את הראש אליו ועניתי

" לא ולך ? " שאלתי בחזרה

" לא , א..אא..ת אוה..הבת מיש..שהו ? " גמגם

" אני חושבת שאני מתחילה להידלק על איזה אחד , אתה ? "

" אותו הדבר " הוא אמר , שמחתי לרגע

" ומי זאת ? אם אפשר לדעת .. "

" אממ ... את " אמר והסמיק " ומי זה האחד הזה ? אם אפשר לדעת גם ... "

" אתה .. " אמרתי בביישנות והסמקתי

הייתה שתיקה , לא הפסקנו להסתכל אחד על השני ץ

" אממ .. מעיין אני אוהב אותך , אני חושב "

" גם אני , אני חושבת "

התקרבנו אחד לשני יותר מקודם , הרגשתי את דפיקות הלב שלו , האפים שלנו התחככו אחד בשני ,

השפתיים נוגעות – לא נוגעות  , התרגשתי .

" כיבוי אורות " צעקה אחת המורות התורניות , וקטעה אותנו באמצע .

התבאסתי שהנשיקה לא קרתה , טוב נו .. יש לנו את כל השנה בשביל זה ... ניחמתי את עצמי .

נפרדנו לשלום והבנים הלכו .

בר צעקה לי ולמור לרדת למטה.

" אז איך היה ? " בר שאלה ברגע שירדנו .

" היה הכי כיף בעולם " התחילה לדבר נועה " דיברנו קצת , שאלנו אם יש אחד לשני חבר/ה ואז הייתה שתיקה קטנה כזאת הסתכלנו אחד על השני ואז שנינו אמרנו ביחד ' אני אוהב/ת אותך ' וצחקנו טיפה ואז התקרבנו אחד על השני , עצמתי עיניים והייתה הנשיקה "

נועה סיימה את דבריה בחיוך רחב .

" יואו מזל טוב ! " אמרנו כולן .

" תודה (: " נועה השיבה .

" אני ועומרי , " התחילה דנה לספר " דיברנו הרבה  , הכרתי אותו ממש טוב , הוא ילד מדהים , לבסוף הייתה שתיקה מביכה כזאת  והוא התקרב והתקרב , עצמתי עיניים והנשיקה הייתה "

" איזה חמודים " אני ובר אמרנו ביחד ,

" טוב , אצלי ואצל יוני זה היה שונה לגמרי " אמרה מור

" רק התיישבנו והילד ממש בלי לדבר הרבה אמר לי ' אני אוהב אותך ' והביא נשיקה , זה היה מדהים ! בהתחלה הייתי טיפה בשוק ואז אמרתי לו ' אני אוהבת אותך ' ... אני אוהבת אותו כ"כ "

" חח ... " צחקנו כולן ביחד

" אממ .. הסיפור שלי לא כמו שלכן " הגיע תורי לספר

" דיברנו קצת , הוא רמז לי שהוא רוצה אותי הייתה שתיקה כזאת ובסוף גם אמר לי שהוא אוהב אותי וגם אני אמרתי לו והתחלנו להתקרב ולהתקרב , פתאום המורה המציקה ההיא או מי שהיא לא תיהיה צעקה כיבוי אורות וזה נגמר ... " אמרתי בעצב .

" לא נורא , זה יקרה בסוף " ניחמה אותי מור .

הגיע התור של בר .

" הסיפור שלי דומה למעיין , הנשיקה לא קרתה אבל הוא אוהב אותי ואני אותו וזה הכי חשוב " אמרה בר בחיוך עצוב .

" לא נורא , ברו'ש לשתינו זה יקרה בסוף " אמרתי לה והבאתי לה חיבוק .

החלפנו לפיג'מה והלכנו לישון .

בחדר של הבנים פרצה מלחמת כריות !

נוצות עפו לכל מקום , הבנים קיבלנו מכות

ואז פתאום אושר הפסיק את המלחמה ואמר

" לא משנה מה תעשו לא תוציאו אותי מהדיכאון ... "

" גם אותי .. " ברק אמר בעצב

" למה ? " הבנים שאלו במקהלה

" לא קיבלנו נשיקה " שניהם ענו בעצב

" לא נורא " ניחמו אותם הבנים

הם כיבו את האור והלכו לישון .

מעיין , את החיים שלי , אני אוהב אותך  , אני רוצה לשיר לך ... ושר את השיר ' את המלאך שלי ' של שלומי שבת , ' איזה חמוד הזייפן הזה ' חשבתי לעצמי .

היינו בים , הייתה שקיעה .

' אני אווווווווווהבת אותך ' צעקתי כדי שהוא ישמע בין הזיופים  רצנו במים , השפרצנו לכל עבר

ברק חיבק אותי ונפלנו לאדמה .

' אני אוהב אותך יותר '

'  לא נכון ' ' כן נכון ' רבנו .

התקרבנו והתקרבנו .. ואז .........
נכתב על ידי מישהי[: , 12/10/2007 11:19  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למישהי[: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מישהי[: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)