מי שלא ראה, דיברו בחדשות על התאבדות . שהיו הרבה שניסו להתאבד מעזריאלי ושחלקם גם הצליחו .
פתאום נזכרתי בסבא שלי ז"ל מצד אבא, שהתאבד .
ואז נזכרתי בדוד שלי ז"ל מצד אבא שנרצח (ולא יצא לי להכיר) .
ובסבתא ז"ל ובסבא ז"ל מצד אמא שמתו מזקנה . (סבתא לפני חצי שנה וסבא לפני 4 שנים)
ופתאום גם חשבתי על זה שלהרבה אנשים במשפחה שלי היו דיכאונות . אם זה דיכאון אחרי לידה, דיכאון ואנורקסיה ובולמיה, סתם דיכאון .
הגעתי למסקנה שיש לי משפחה מסובכת . (מצד אבא לפחות)
תגידו זה עובר בגנים? קורה הרבה שאין לי מצב רוח , חוצמזה שיש לי גם הפרעת אכילה . (אפחד לא יודע)
לפעמים אני מרגישה כ"כ לבד .
לפעמים אני סתם בוכה בחדר ושומעת שירים עצובים .
לפעמים אני כועסת על כל העולם, סתם בלי סיבה .
לפעמים אני שונאת את החברות שלי .
לפעמים אני שונאת את המשפחה שלי .
לפעמים אני שונאת את עצמי .
ואם כבר התאבדות שזה היה בחדשות, אני לא מבינה איך יש לאנשים אומץ להתאבד . זה מפחיד אותי ומצמרר רק מהמחשבה על כך .
ועוד לקפוץ מבניין? אמאלה . ולירות בעצמך? מפחיד . לתלות את עצמך? גם גרוע .
איך יש לאנשים את האומץ לעשות את זה ..
ולמה לגמור ככה סתם חיים?
עצוב 
ולחשוב, שאם סבא ז"ל לא היה מתאבד . הייתי יכולה לשבת איתו היום ולראות איתו טלוויזיה, סתם לדבר איתו ולאהוב אותו .
דברים שלא ממש זכיתי אליהם בגיל שנתיים (כשהוא התאבד) ..
אבל אין מה לעשות, כי את הגלגל אין אפשרות להחזיר אחורה בזמן . הלוואי והייתה כזאת אפשרות .
אם היה אפשר, הייתי מתקנת כ"כ הרבה דברים שעשיתי ופוגשת כמה אנשים שלא היה לי את העונג להכיר .
רק הזקנה תקח מכם את החיים, לא אתם . חבל ...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
SkinnyBitch