לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2007

סיפורים שכתבתי = להגיב !




הייי מתוקים =]
כאן הבאתי לכם סיפורים שכתבתי מזמן
ואשמח מאוד אם תקראו ותגיבו עליהם כמובן..

סיפור 1 - לכניסה לחצו כאן
סיפור 2 - לחצו כאן
סיפור 3 - לחצו פה
סיפור 4 ואחרון - פשוט מאודד...
לחצו כ-א-ן

לסיפור 2 ו-4 אין המשך באתר
לכן אם תרצו שאמשיך אותו,כתבו לי כאן..
ואמשיך כל סיפור מהם שתרצו!
מקווה שאהבתם ושתגיבו!
ובבקשה בבבקשה תגיבו!!
למגיבים: מחזירה תגובות!!!

אוהבתת אתכם 33>
חנושקע =O
נכתב על ידי , 10/10/2007 07:56  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



המשך הסיפור-משקל הזמן..



אני וענבל התקדמנו למקום של גילנו ולפתעע...

ולפתע קיפץ לו ליצן קטן מחופש ומוזרר...
הוא הביט בנו ואמר :"הגעתם לחדר גיל 12, ברוכה הבאהה! "
הוא לחץ על כפתור אחד קטן , ולרגע נעצמו עיננו
הרגשנו מרחפות באוויר ואזז אני וענבל אחזנו ידינו יחדיו ופקחנו עיניים
וראינו את עצמנו במקום די מוזר, לפתע ראינו איש די מוזר.
הוא סימן לנו להסתכל על שלט אחדד ונעלם.............
אני:" הוא לא מוכר לך?!..."
ענבל:" כהה.. והוא נעלם..."
אני:" לא,הוא בטח בסביבהה..
ענבל:" אוליי... הוא סימן לנו להסתכל על השלט..
אני:" כן!! אבל לא רואים כלום... תסתכלי,את מבינה משהו ?!
ענבל:" לא,זה בשפה כלשהי..
אני: כן,מוזרר.. צריך לשאול מישהו ".
ענבל:" אולי נמשיך ונראהה אח"כ..
אני:" אני לא חושבת שכדאיי..
ענבל:" טוב,חכי רגעע...
בואי ננסה להבין איפה אנחנו...
אני: האיש המוזר בחדר המשקלים אמר לנו
שלפעמים נגיע לעבר או לעתיד ולפעמים גם להווה נכון?!
ענבל: כן , אבל איפה אנחנו?!
אני: לפי המקום זה לא נראה מקום מיושן אלא חדישש...
אולי זה העתיד?
ענבל: רגע.. אבל מה עלינו לחפש בכלל?!
אני:" אני לא יודעת,אין לי מושג, אולי...
נלך בדרך כלשהי?!
ענבל:" אוליי....
אני: לאן את חושבת שכדאי ?
ענבל:" לא יודעת...
אבל הנה תיראי הליצן הזו עוד פעם...
והפעם הוא שוב בבגדי ליצן...
אני:" נכון... צודקת! בואי,נשאל אותו... ".
ענבל ואני התקדמנו לעברו ובאנו לשאול אותו מה אנו צריכים לעשות, אבל הוא,כבר ידעע..
הליצן:" אני יודע מה אתן רוצות לשאול, אינכם צריכות להגיד לי..
ענבל:" מהה.... ב א..
אני:" איך אתה יודע?"..
הליצן:" זה די ברור,בכל פעם שתגיעו לכאן תצתרכו לפתור תעלומה,
לחפש מישהו בעזרת רמזים ..
אם תפתרו את התעלומה ותמצאו את האישה הבאה בתוך שעתיים אתם תחזרו הישרר לביתכם,
ולא תישארו כאן במשך 3-4 שעות נוספותת...
אני:" א..ז את מי אנחנו צריכים לחפש?!
ענבל:" ואנחנו בעתיד או בעבר?"
הליצן המוזר:" אתם נמצאים בעבר,
את שאר הפרטים תצתרכו לחפש לבד...
הוא אמר ונעלםם..
אני:" ל-ב-ד?!
ענבל:" חח כך הוא אמרר..
אנחנו צריכים למהרר אם אנחנו רוצים לחזור הביתה מהרר..
אני:" כן,אבל את מי עלינו לחפש?"
לפתע ראינו בצד השני של האזור שלט שהיה די רחוקק..
אז אני וענבל החלטנו ללכת בעקבות השלט...
ענבל: נראה לך ששם נמצא תתשובה?!.... "
אני:" אפשר לנסות...
נעצרנו ליד השלט שהיה כתוב בו:" עליכם לחפש את מירנדה בתקופת העתיד.."
ענבל:" מירנדה?!?!
אני: מירנדהה....
רגע!!! זה בטח מירנדה מהכיתה...
ענבל:" את חושבת?!
אני: כן,אנחנו לא מכירות מירנדה אחר נכון?!
ענבל: חח לאא...
אני:" יופפי... אז אנחנו צריכים לחפש את מירנד בעתיד כשהיא מבוגרת יותר...
ענבל: כלומרר?!
אני:" זאת אומרת בעוד הרבה שנים,כי כאן אנחנו בעתידד הרי נכון?
ענבל:" כן.. צודקת,מה הייתי עושה בלעדדיך?!
אני:" חח ומה אני בלעדייך?!
אני וענבל צוחקות ולרגע נזכרות שאנחנו חייבות להמשיך במשימהה..
ענבל: טובב.. אז איפה אפשר לחפש אותה? מאיפה נתחיל?..
אני:" יש לנו 2 אפשרויות...
הראשונה - ללכת בעיקבעות השביל הצהוב..
ענבל אמרה בלחץ:" והשניה?! איזה דרך עוד?
אני: נראה לי שהשניה היא גם דרך...
ללכת בין הנקודות הצבעוניות...
ענבל: כהה.. אבל במה נבחר?!
אני:" במה את חושבת?"
ענבל:אני לא יודעת.. אבל אולי צריך לחפש רמז קשור לכיתה שלנו...
אני: ו -2 ? נכון!!
אנחנו הרי בכיתה ו' שניהה...
ענבל:" נכון.. אבל במה זה יעזור לנו,באיזה דרך נבחר?
לפתע אישה אחת באה מהכיוון של השביל הצהוב
והייתה לבושה בחולצה שחורה אם מ"ס 2 מאחורהה..
ענבל:" דיאננה!!!!!!!!!
אני:" מה,גם את ראית?!
ענבל:" כן.. את חושבת שזה רמז?
אני:" כנראהה,לא?!.."
ענבל: כן! בואי ! ענבל משכה בחולצתי...
אני:" מה?! לאן?!!?!
ענבל:" לשביל הצהובב,הרי משם באה האישה,
 והיה לה חולצה שהיה כתוב עליה 2 וזה היה כנראה סימן לא?!
אני:" נכון.. טווב בוואי..
אני וענבל התקדמנו לשביל הצהובב,עברנו אותו והמשכנו...
ולרגע,ענבל נעצרהה!!
אני:" נו את באה? מה קרה? למה נעצרת?!
ענבל:" לאן נמשיך עכשיו?!
אני:" לא יודעת,לאן שרגלינו לוקחות אותנו לא?
ענבל:" לא! לא נראה לי...
אני:" אזז מה כן נראה לך?!
ענבל,תביני.. אין לנו הרבה זמן!!!
אם לא נסיים את המשימה בתוך שעתיים  כפי שהליצן אמר אנחנו נישאר פה יותר זמן.."
ענבל:" כן.. וכבר עברה שעה,נשאר לנו עוד שעהה..
אני:" כה...
יווו,עננבל!! ראית את זה?!
ענבל:" מ ה,את מה ראיתי?!
אני:"את המנורה שנדלקה וכבתה מקודםם..."
ענבל:" לאא....  מה זה אומר??
אני:" אולי צריך ללכת בכיוון?!
ענבל:" אני לא יודעת...
אני:" תיראי יש כאן שלט בהמשך אול הוא יעזור לנו להמשיך...
ענבל:" אווקי,בוואי..
ענבל ואני המשכנו לעבר השלט שבהמשך....
ענבל:" כתוב :"שאנחנו צריכים להמשיך בדרך הזו ובקרוב נגלה עוד רמזז..."
עוד רממזז?!
אני:" ככה היה כתובב.. יאללה בואי נמשיך!!!
ענבל ואני המשכנו והסתכלנו הצידה אחורה ימינה ושמאלהה..
ובקיצור,לכל הכיוונים!
ולפתע ענבל ואני הסתכלנו אחד על השניהה...
ענבל אמרה:" דיאננה?! את רואה?!


בקרוב אמשיך..
מקווה שאהבתםם =]
ואשמח מאוד אם תגיבו!
אווהבת 33>
חנווש =O


נכתב על ידי , 6/10/2007 13:11  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סיפור שכתבתי..






כאן אני אכתוב לך סיפור שכתבתי לפני שנתיים בחורף..

מקווה שתאהבו ותגיבו!

משקל הזמן - מחפשים את מירנדה !

שלום שמי דיאנה, אני בת 12 מהמרכז
רציתי לספר לכם על סיפור משקל הזמן,סיפרתי?
לא? אז אני אספר לכם !
הכל התחיל בחורף שהחלטתי להתחיל דיאטה
ביקשתי מאמי שתקנה משקל כדי לבדוק אם עליתי,ירדתי
ואם השתנה משו אצליי..
אמא שלי קנתה משקל גדול מאוד ..
בפעם הראשונה שעלית עליו שקלתי  ואיך שירדתי הגעתי למקום מוזר
כמו מין חדר ענק שיש שם המון משקלים..
שם ראיתי המון ילדים ובינהם גם חברתי ענבל
ענבל, ראתה אותי והתקדמה אלי ,
אמרתי לה: " מזה המקום המוזר הזה?עליתי על המשקל וכשירדתי הגעתי לכאן".
ענבל: " כן גם לי זה קרה!!
ולפתע הגיע ממקום כלשהו איש שאפילו הוא נראה מוזר,
הייתי אומרת מוזרר מאודד,כמו קוסם כזהה..
הוא היה איש לא רגיל,שונה , איש כזה לא פגשתי מעולם..
ענבל אחזה בידי ואני בידה ,
האיש המוזר הביט בנו ואמר :
" אל תפחדו כי לפה מגיע כל מי שעולה על משקל גדול ומיוחד כמו שאתן עליתן..."
ענבל הביטה בי ואמרה לאיש המוזר ברעד :" מ ה שמך? "
האיש המוזר אמר:" קוראים לי יחזקאל "
"יחזקאל?!" אמרתי.
האיש המוזר:" כן שמי הוא יחזקאל,
אני האיש שמסביר לכל מי שמגיע לכאן איך הוא מגיע ומה הוא עושה פה....
ענבל הביטה בי במבט מוזר ופנתה ליחזקאל,האיש המוזר ואמרה:
"אז אם אתה הוא יחזקאל,האיש שמסביר לכולם איך הוא הגיע לכאן אז אולי תסביר סוף סוף גם לנו?!
יחזקאל הביט בשנינו בצניעות ואמר: כן,וודאי...
שמעו נא והבינו,אם תרצו נא לשאול,שאלו אחר כך"..
ענבל ואני(דיאנה): אוקיי!
יחזקאל:"הכל התחיל ביום אחד  לא רגיל..
הגיע לכאן איש אחד והוא בעצם הסבא של הסבא שלי..
הוא היה בעל החלטה חשובה וגבוהה..
יום אחד מן הימים הוא קנה משקל גדול ועתיק מימינו...
הוא עלה עליו וכשבא לרדת ממנו הוא הגיע למקום זה.
ענבל הביטה בו במוזרות ואמרה לו:" רגע,שמישהו מת מי מחליף אותו?
ואיך מתקיים כל זה?מה עושים?לאן זה מתקדם?!.."
יחזקאל הביט בעיניו הגדולות בנו ואמר:"רגע,רגע ילדה,איני יכול לענות על כל שאלותייך במהירות שכזו..
כמו שאני לא יענה לך על כולם,תיראי.."
אני: מה תיראי? תפסיק ללכת סחור סחור ותגידד,כי אנו שונאות להיות כאן.."
יחזקאל:"תיראו,כל מי שעולה על המשקל ויורד מגיע לפ ה..."
ענבל אמרה: " כה,הבנו את זה,אבל ל-מ-ה?!"
יחזקאל:"ככה זה,סבא של סבא שלי קבע זאת!"
אני:"רגע,ומי שמת כמו שענבל אמרה קודם?מה עושים?"
יחזקאל:"היורש שלו , (שבדר"כ זה הבן) ממשיך זאת וזה עובר מדור לדור.
ענבל:" האא ו..."
אני: "עד מתי נישאר במקום הזה?"
ענבל": כן,עד מתי?!?!
יחזקאל:" ילדות.. תראו,אני כבר הרבה שנים כאן, ומי שמגיע לכאן,לא נשאר כאן כל הזמן.."
ענבל:"סליחה?! אז איפה?! ועד מתי ?!?!?!
יחזקאל:"הוא עובר למקום שמיוחד לגילנו ,
ולפי התקופה מחליטים אם זה לעבר או עתיד ופעם בכמה שנים אולי גם להווה.
ענבל ואני:" אנחנו באותו גיל,נלך יחד לאותו המקום נכון?!......"
יחזקאל:"כן,בוודאי,לכו לשם.. זה בהמשך!
אני וענבל התקדמנו למקום של גילנו ולפתעע...

המשך בקרוב!!
מקווה שאהבתםם =]
ואשמחח מאודד אם תגיבו!
אווהבת 33>
חנווש =O



נכתב על ידי , 4/10/2007 13:53  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

222

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחנוש ^ שלמות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חנוש ^ שלמות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)