היי אנשים, סוף סוף פרק 1 של הסופור.

אני כל כך מקווה שתאהבו.

אחרי הכל, זה דיי החיים שלי, [אבל משופרים.. קצת. חחה]

עיצוב חדש, סיפור חדש, שנה חדשה והכל חדש.

אוי, נכון ..

שנה מדהימה שתיהיה לכם!!!

ותהנו כמה שאתם יכולים.

וכמובן אשמח אם תגיבוו.

אוהבת,

ולכו על זה ..  

רק בכאילו - פרק 1

קמתי מוקדם בבוקר, ממש מוקדם, לקחתי את המכנס שאני הכי אוהבת מהארון, הערתי בקטנה את אחותי הגדולה,

 ביקשתי את החולצה שלה, שאני ממש אוהבת.

צחצחתי, השתנתי, התלבשתי, טיפה מייק אפ, מסקרה וסומק.

סידרתי באיזה שהיא צורה הגיונית את השיער, דואדורנט, את כל המחברות שזרוקות בחדר שמתי בתיק,

זה לא באמת משנה אם יש את השיעור הזה או לא..

ירדתי למטה, שמתי את הכפכפים, לקחתי את הלחמניות, שאני חייבת לקחת כי אחותי כבר חודשים בטוחה שאני אנורקסית או משהו..

שמתי קצת מהעיפרון הכחול של אמא שלי, פלאפון כמובן, אמרתי ביי לאבא שלי ולאחותי ויצאתי.

עברתי בדרך לבצפר דרך עדי, חברה טובה מאוד שלי, או הכי טובה.. והגענו לבצפר.

היא הלכה לכיתה שלה, שיחסית רחוקה משלי, ואני נכנסתי לשלי.

נעמה קפצה עלי. חברה דיי טובה שלי בזמן האחרון, עם מחזור תמידי. ( נו, כאילו היא רוב הזמן כועסת..)

אמרתי לה שלום, גם ליובל ולנוי. התיישבתי במקום שלי עם נעמה, מקדימה, (כי אנחנו עושות צרות רוב הזמן) והמורה התחילה בחפירות שלה .

אז אני אתחיל בשלי ואז נחזור לבצפר.

ממ ככה.. אני ילדה מתוסבכת. מאוד. כאילו, ממש.

מאוהבת רצח ב5 חמודים וחצי .. ש2 מהם אני בקושי מכירה. טוב נו, 3, אבל אז מה? הייתי עם אחד מהם ביסודי,

זאת לא אשמתי שאני כזאת מטומטמת שלא מעיזה לדבר איתו והוא גם, אבל חמוד כזה עם חיוך מדהים. אוף, דיי, שנייה.

אז היינו בחמשייה .. אוקי.

1 – עומר – חתיך רצח שהתגלה בטיול האחרון שלנו בשוות היתר שלו. הוא מכיתה אחרת, היו לו, בואו נגיד, הרבה חברות.

הוא ביישן מתוק. מקובל כזה, והכי לא חש בעולם! גררר.

ושהוא מסתכל עלי, וואו, יש לו חיוך כזה חמוד. תגידו לו שיפסיק להסתכל עליייי!

2 – רון – מהשכבה מעלי. הכי פחות חתיך, הכי פחות מדבר, הכי פחות מכירה אותו. אבל הוא ממש חמוד. באמת. והוא גר קרוב אלי,

אז אני רואה אותו שאני הולכת לבצפר. ולפעמים במרכז שלנו. אולי איתו זה סתם משהו זמני.

בחיים לא דיברתי איתו, אבל טל אהבה אותו ממש לפני כמה שנים. –מי זאת טל? תכף .. –

3 – ניר – בלונדי, עיניים כחולות. צריך עוד משהו? אהה כן.. עוד הרבה. בין הידידים הטובים שלי, ההורים שלנו חברים מגיל אפס בערך,

אני יודעת עליו דיי הרבה והוא פשוט הכי.. סקסי בעולם! אהה כן, ויש לו חברה! –סוף- אהה שניה –המשך – חברה שלו,

יעל (פאקינג שנה וחצי) , הייתה החברה הכי טובה שלי עד לפני חצי שנה,

עד שכבר לא יכולתי לדבר איתה ופתאום שהוא יבוא וידביק לה נשיקה. יותר מדיי.

חולה על הבנאדם הזה כבר מעל שלוש שנים, עם הפסקות, אבל בתכלס עדיין 3 שנים.

ניסיתי לעשות כל מה שאני יכולה כדי שהם לא יהיו ביחד. אבל אהבה אי אפשר לעצור, לא? (יש משפט כזה, נכון?)

 4 – שחר - אותו אחד מההתחלה. הוא הצטרף בכיתה ו' לבצפר. הייתי איתו באותה כיתה. ז' לא היינו ביחד בכיתה,

 אבל ח' והלאה כן.

בלונדיני כזה, עיניים קטנות, גבוהה, שרירי כזה. קול מדהים.

הקטע הוא שלא דיברנו אף פעם יותר מהיי ביי. אבל במסנג'ר היינו מדברים הרבה. בכיתה ו'. ז' קצת אולי. היינו מדברים הרבה.

 על הכל. אבל בבצפר לא דיברנו, במסיבות וכאלה גם לא. מוזר. אבל אמת.

והחמישי..

5. – תומר –  החצי - כל מה שיש לו בראש זה סקס. באמת. לא כל, אבל רוב.

עיניים ירוקות כאלה. וכשהוא מחייך אז העיניים שלו מתכווצות. מכירים?

בקיצור, האמת הוא יותר ידיד טוב. שכבר פשוט אמר כמה פעמים בצחוק כזה שהוא אוהב אותי, והתחלתי לחשוב שזה כבר לא ממש בצחוק,

עד שבאו כמה ואמרו לי שזה באמת. אז.. נבהלתי. והבנתי שאולי אני גם .. ?

אולי.

זהו. זאת אני וחיי האהבה שלי. מסובך. זה רק בכללי. שתבינו שזה רק בכללי,

תיבהלו מהתכלס.

אז היינו בשיעור.

רוב הזמן אני מקשיבה בשיעורים. פשוט יש לי בעיית ריכוז קטנה.

אז אני מפריעה, בעיקר עם נעמה. אבל גם בלי. J

אבל השנה, עם כל זיוני השכל של הבצפר על ההברזות וזה.

אז אני אומרת, אי אפשר להבריז ולעשות כיף מחוץ לשיעור? נעשה אותה סטלה בפנים. אהא. D:

כבר אתמול הבטחתי לעדי שאני יספר בהפסקה הארוכה על החברה החדשה של סער, חבר שלה לשעבר.

ועל איך שהוא יצא בנזונה שהוא ממש עובר מחברה לשניה, וזה מעצבן אותה. ואותי גם קצת. כי הוא חמוד, אבל זבל.

בקיצור, דיברנו איפשהו לבד ככה.. נעמה נעלבה שהשארתי אותה בקפיטריה לבד. וכעסה. - > מחזור תמידי, זוכרים?

אבל עבר לה.

הלכתי לחבק את אהובת חיי נטע, בכיתה שלה. שטסה עוד שבוע לחודש בקנדה או משהו.

כייף לחבק אותה. זה חיבוק כזה ארוך כזה. והיא מתוקה, ותמיד מריחה טוב. P:

ואז במקרה גם ראיתי את רוני. ילדה רזה מאוד. וכוסית. ושיער ארוך עד התחת.

דיברנו קצת כזה על השיעורים במתמטיקה, וקצת דיבורים על ציצי של בנות.

אני פשוט שונאת שבנות מוחצות את הציצי שלהן שנייה לפני שרואים להן את כל הפטמה. זונות כאלה. בתכלס אני עושה את זה לפעמים,

אבל הן עושות את זה כל יום.

ויש להן ענקי. בקיצור, רוני כזאת. ואני כל הזמן אומרת לה, בצחוק, אבל היא מבינה שזה באמת.

הלכתי לדבר עם עדי, מאחורי הבניין שלנו כזה, ישבו, עברו על ידינו 2 זוגות, שתי –ה-פקאצות של השכבה, עם החברים השפוטים שלהן.עצוב. פשוט עצוב.

כמה שאני רוצה גםםםםםם! LL

בקיצור היא ספרה לי שהיא בדיוק השלימה עם מישהי שגם אני בריב איתה.

קוראים לה דנה. היא מהכיתה של עדי. היא חמודה ממש. לא היו לה חברים בכיתה ז',

ואני היחידה שהייתי ילדה נורמלית שבאמת הייתי חברה שלה.

ואז הכרתי לה בנות פחות כאפות, והיא נעשתה כזאתי מקובלת כזאתי.

ואז בסוף ח' התעצבנתי שהיא ככה. לא דיברתי איתה ולא שמתי עליה. ואז קרה משהו קטן,

היא קראה מכתב שדיברתי עליה עם נעמה. איכשהו זה הגיע עליה.

ומאז אנחנו בכלל לא מדברות.

ממ.. היא אמרה לי שהיא השלימה איתה. וממש קינאתי. כי אני גם רוצה.

אני ממש ממש מתגעגעת אליה. היא ממש חמודה. והיא תמיד מקשיבה והכל.

אני מקווה שכל הזמן הזה היא לא השתנתה כל כך.

ביקשתי מעדי שתדבר איתה, עם דנה. אבל נראה לי לא בקטע שלה שנשלים. כיף לה שאנחנו ככה,

כי אז היא באמצע, והיא אוהבת את זה.

אווף. זה אחד הדברים שאני שונאת בה.

נגמרה ההפסקה.

הלכתי ללוקר לקחת דברים..

יו, נכון אתם מרגישים ממש חנונים שאתם ליד הלוקר. לבד?

כזה כאפות שפותח אותו ומוציא מה שצרייך. תמיד אני הולכת עם מישהי.

הלכתי עם יובל.

נכנסתי לכיתה, המורה רשם שהגעתי. והצלחתי לצאת בעזרת המוח הגאוני שלי. :>

ראיתי את רעות בחוץ.

רעות אפשר להגיד בתפקיד הזונה של בצפר.

היא מתלבשת ככה. מתנהגת ככה והכל. אבל איכשהו אני נורא אוהבת אותה.

חברות של אחותי, איילת, אמרו לאיילת שזה עצוב שאני מסתובבת איתה.

מה זה עצוב? הן סתם מקנאות כי היא מדהימה. אולי זה מוגזם כמה שהיא מתאפרת,

ושהיא עושה תסרוקת מדהימה כל יום בשיער, ואיך שהיא מתלבשת למסיבות והכל. כאילו, באמת?

הכי מצחיק, זה שבנים בשכבה של איילת אשכרה התערבו מי יזיין אותה ראשון..

לא מצחיייייק? חח קורע. ואיילת חושבת שזה עצוב שכשסיפרתי את זה לרעות היא צחקה.

למה, מה אתם הייתם עושים אם הייתם יודעים שמערבים מי יזיין אותכם ראשון? בוכים?!

טוב, ממ אז הייתי עם רעות. קראתי את האמסמסים שלה, וזה הדבר הכי עצוב שתראו בחיים שלכם, באמת. באמת.

 כל האסמסים שמה, זה של בנים שנה מעלינו ומעלה, שאומרים לה שהם אוהבים אותה. ועוד כמה הרבה אסמסים ממני. אבל בכל זאת,

אני פשוט מעריצה אותה. היא יודעת שמה כולם חושבים עליה, בנות כותבות את זה בשירותים שלנו. 'רעות כהן השרמוטה' וכאלה.

 ולא אכפת לה. כאילו, בטוח אכפת לה. כי כל אחד היה נעלב מזה דבר. אבל היא ממשיכה לעשות מה שהיא רוצה. זה מדהים.

 פשוט להעריץ אותה. אני לא יכולה להגיד שהיא מודל שלי לחיקוי. אבל אני באמת מעריכה את כל מה שהיא עושה.

(חוץ מזה שהיא קלטה את הקטע שלי על עומר ומנסה להזכיר את השם שלי הרבה. אני אוהבת אווותה! (: )

דיברנו, אמרנו שנלך לחדר כושר אחרי בצפר היום.

לחטב, או יותר להוריד את הצדאדים שלי ועוד מקומות שהתנפחו פתאום בחופש הגדול הכי משעמם בהיסטוריה.

רעות דווקא נראת בסדר, והיא גם חושבת ככה, אבל חייבים ללכת לחדר כושר,

במיוחד אחרי בצפר. נחשו למה..

טוב, אני יספר לכם! בנייים חתייייכיים! עם שרירים וריבועים בבטן. אךךך סקסי.

שהיינו בחוץ, היא ספרה לי על מישהו שגדול מאיתנו בשנה.

שמעתי עליו כבר מאחותי. מסתבר שיש סוג של שמועה בבצפר שרעות הייתה אצלו וירדה לו.

אחח, כאילו באמת, אני מכירה אותה. אני יודעת שהיא לא תעשה את זה.

היא לא עד כדי כך שפלה.

ניסיתי להסביר את זה לאיילת, אבל היא לא ממש הקשיבה,

ובגלל שרעות מוכרת בבצפר כזונה, ולא פחות, רק בגלל איך שהיא נראת,

אז זה לא משנה מה אני יגיד.

היא אמרה שהיא באמת אוהבת אותו, והיא מדברת איתו הרבה.

זה היה נחמד, שרעות הייתה מאוהבת. זה לא קורה כל כך הרבה.

והיא גם כל כך חמודה שהיא מאוהבת. :P

הקטע שהוא לא ממש חושב בקטע של זוג. אמרתי לה שהוא סתם חרמן אבל היא לא ממש מקשיבה לי.

"תקשיבי, את צריכה להגיד לו.." אמרתי לה.

"חח נראה לך? אני יצא הכי מושפלת בעווולם!"  היא ענתה.

"כן, אבל לפחות הוא יידע."

"עזבי, לא נראה לי. " היא אמרה.

"רעות! כנסי לכיתה עכשיו!" המורה קלטה אותה יושבת בחוץ, ומסתבר שהיא באמת חשבה שרעות חירבנה חצי שעה.

אאאיי, מורות.

"ביי מאמי, נדבר." היא אמרה לי.

ישבתי בחוץ, התשעממתי. החלטתי שאף פעם לא רע ללכת למראה בשירותים. עשיתי את זה.

ירדתי לשירותים, בכניסה ראית את אותו אחד שרעות דיברה איתי עליו עכשיו יושב שמה, כנראה הוציאו אותו או משהו. הוא לא עשה כלום.

ממ .. כמוני. הלכתי יותר לאט כזה שישים לב שאני עוברת. נכנסתי לשירותים. סידרתי את מה שהייתי צריכה לסדר.

מהר התקשרתי לרעות, והיה להם סוג של שיעור חופשי שמה, אז היא ענתה לי אפילו.

התחלתי לדבר ממש בקול כזה..

"תקשיבי מפגרת, תגידי לו!" אמרתי לה בטלפון, דיברנו עליו, אבל הוא בטח לא ידע. חחה. ואז שיצאתי אני כזה "רעות כהן! פשוט דברי איתו!"

הסתכלתי עליו והוא נראה לי קלט שזאת רעות 'שלו'. המשכתי ללכת. חייכיתי. והמשכתי לדבר איתה.

נחמד לדעת עכשיו שהוא יודע שאני חברה שלה. סתם לידע אישי.

חחחחח.

שאר היום היה משעמם ממש.

בסוף היום כמו שאמרתי, הלכתי לחדר כושר עם רעות.

נכנסתי, התארגנתי. עליתי על ההליכון, הפעלתי והתחלתי.

רעות עשתה איזה מכשיר מאחורי..

שמתי את האמ פי.. כולי בתוך זה כבר.. אחרי חמש דקות, סובבתי את הראש לצד ימין שלי,

אני רואה את עומר שמה רץ לו על ההליכון ממש ליידי!

אני מסתכלת על רעות, היא עושה את החיוך הזה של 'סידרתי את זה.' הסתכלתי עלייה במבט רצחני.

הורדתי את האמפי. הסתכלתי עליו. הוא הסתכל עליי.

משהו באמת יקרה עכשיו?