הנה הרגע שנאי כל כך חיכיתי לו... פוסט שבו אני מרגישה רותם... היה לי יום נהדר היום, הוא התחיל בציוץ ציפורים ראשון ובזריחה מחממת את הלב(למרות שבחוץ היה מקפיא), קרני השמש מייבשות את הטל של הלילה, החיות מתחילות לצאת והנה נכנס לו יום חדש... הפוסט היום יהייה קצת שונה מכל פוסט אחר שאי פעם כתבתי, אבל בא לי:)
אז הנה לכם, רגעי אושר מפי רותם, תקראו ותהנו... אני בהחלט נהניתי לעצב אותו:)
בדרך אל האושר/ דוסטויובסקי
"אם רוצים אתם להתבונן באדם ולהכיר את נשמתו, אל תתנו לדעתכם לדבר, איך הוא שותק או איך הוא סח, או איך הוא בוכה, אפילו לא איך מתרגש בתוך מחשבות אצילות,
מוטב שתסתכלו בו איך הוא צוחק..."
ניתן להוסיף שאני איני מסכימה עם כל מילות השיר, מכיון שהוא מעט גורס בדעותיו, אך במבט חטוף הוא חביב ואכן מעלה חיוך קל על הפנים... J
יש עוד כמה דברים שעשיתי אבל אני לא מצליחה להעלות אותם לפה, סליחה על האי סדר שנוצר פה, אבל זוהי הייתה הדרך היחידה... אוף, הרס לי את המצב רוח רק לנסות להביא את זה לפה, סיפור מה....
טוב, אז יום נפלא לכולם,
אני היום הולכת לראות את ההצגה השנייה שלי השבוע ככה שאני מאוד מרוצה, סופסוף אני חוזרת לחיים...
עדכון על חיי הפרטיים בהמשך...
עד אז, חיבוק ענק לכל מי שרק צריך, ואם אתם לא צריכים, תשמרו אותו לאחר כך.. (עלי...)
אוהבת אתכם המון-
רותם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
