ווא, הרבה זמן לא הרגשתי ככה... הכל כל כך יותר טוב...
הריח בחוץ יותר טוב, השמש זורחת בצורה יותר יפה, הלילה יותר בהיר, השמיים יותר כחולים, הפרחים יותר צבעוניים וריחניים... הבגדים יותר נעימים ומלטפים...
ורק מלראות אותו... החיוך לא יורד לי מהפנים.
אני שמחה לבשר לכם קוראים יקרים, אני כותבת את הפוסט הזה עם חיוך דבילי שלא נמחק מפני כבר כמה ימים..

אז כן, אם אתם כבר שואלים וחייבים לדעת, הכרתי מישהו, אני מקווה שהוא לא יהרוג אותי על פירסום השם, אז אני אפרסם רק שם פרטי- איתן... אם בא לכם תקראו לו א' זה מגניב כזה, כמו עוד ראש מוסד או להבדיל עוד קורבן של הנשיא קצב...
הכרתי אותו בפייסבוק, כן כן... האתר הזה, עם כל האפליקציות המטואפות, שלא ממש חשבתם שאפשר להכיר אנשים חדשים ובמיוחד כאלה שתתאהבו בהם... אבל זה קרה... ביום בהיר אחד, זה פשוט קרה. ואני מודה על כל שנייה בתהליך הזה...

טוב, אז אני החיוך וכל האהבה שנצורה בי אלך לישון...
קצת ריק לי בלי איתן פה איתי.... אבל אני רואה אותו בחמישי, אז פנאן:)
יאללה גברברים ונשים יפות שלי...
אוהבת את כולכם,
אבל אותו יותר...
(סורי...)
לאב יה, צ'או!

רותם.