|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 אם כבר לעדכן פה, אז בשבילו...
אחח חברים וחברות, מה אני אגיד לכם? א-כ-ז-ב-ה
לא פעם אחת ולא פעמיים כבר נגעלתי המקצינים אצלנו בבסיס, אבל די.. זה פשוט הגיע לשפל המדרגה.
כפי שרובכם, או לפחות חצי יודעים שהיום או אתמול על פי השעות, היה יום הזיכרון ה13 לזכר יצחק רבין. אני בתור מש"קית חינוך שמאמינה ביעולות של חינוך, שמאמינה בעבודה שלה, מאמינה בחיילים... רציתי לעשות מעבר. מעבר לטקס שכבר אירגנתי היום בערב, מעבר להרצאות סתמיות.. רציתי טקסון שכזה, קצר, לעצור את היום, רבע שעה כדי שאנשים יבואו ויכבדו את היום הזה, את האישה הזה, אבל את החשיבות של היום הזה.. כמובן שמיד רצתי למאגר מונולוגים שלי, שלפתי מונולוג מקסים, הוצאתי פקודת יום ואמרתי יאללה, בואו נרים פה טקס. צ'יצ'ו כל כך עזר לי מורלית- תודה! להפתעתי, והפעם, באמת להפתעתי... נתקלתי בסירוב משפיל של כל הקצינים בבסיס להתששף בטקס. למה? "הם בישיבה" חבר'ה, צאו מהישיבה שלכם ל10 דקות, במקום הקפה והעוגייה עם החמאה... תשירו את התקווה, תורידו איתנו את הדגל לחצי התורן. תשמעו את פדוקת היום... תכבדו את היום הזה, תכבדו את הבן-אדם הזה, תכבדו את עצמכם.. תכבדו אותי. הם לא עשו את זה. בזמן שאני בכיתי בזמן שהצגתי את המונולוג שלי, הם ישבו בלישכה וצחקו. אני מרגישה בושה, גועל... בחילה.
בנוסף לסירוב המשפיל הזה חוויתי השפלה שאין כמוה על ידי המפקדת שלי..
אחרי שהגעתי אליה, מחוייכת מאוזן לאוזן.. עם פרוייקט מוכן בידיים, משהו ענק שאירגנתי. פרוייקט התנדבות בפנימייה.. לא להכריח אותם להתנדב, ממש לא. להגביר מודעות. להראות להם כמה אנשים בעצם מתנדבים. ההתנדבות היום נוסקת לשמים. כל כך כיף לי לראות את זה. יותר אנשים (אנושיים) מרגישים את הצורך לעזור ולהתנדב. אז בסדר, אני פריקית של התנדבויות, כי לי זה עושה טוב. אני לא מבקשת מכולם להתנדב. אבל תכירו בזה, זה כל כך מעניין. ואתם יודעים מה המילה הראשונה שקיבלתי? "למה?", "בשביל מה?" די, אני לא יכולה יותר. אני מרגישה שלא משנה מה אני אעשה, כל מה שכלול בתוך מבנה הערכים שלי, פשוט נפסל על ידי המערכת. אני לא יכולה. תנו לי כבר להיות מי שאני. תנו לי להיות הכביכול קדושה הזאת, כמו שאנשים אוהבים ללגלג שלי, סבבה,שיהייה..
תנו לחיות במושב, תנו לי ללמוד חקלאות.. תנו לי לסיים כבר את התארים שלי, תנו לי להתחיל לרפא. רק תנו לי להיות מי שאני למען השם.
גאאאד.
טוב, אני מקווה שדברים יסתדרו.
אני מתגעגעת אליך יפה שלי. מאוד!!!! תתקשר אלי כשאתה מגיע!
וזהו חברים.
סורי על השיחרור הזה..חחחחח
חוץ מזה הכל נפלא. בחיים לא הרגשתי כל כך טוב. מבחינה חברתית... בבית... עם עצמי... כבר יותר מ10 מאחורי.. אני מרגישה פשוט בן-אדם חדש. כיף לי!!!!!
אני לא מאמינה שכל זה פשוט נעצר על ידו... ועכשיו הכל נפתח.. אני רק מקווה שאני לא אחזור על אותן הטעויות שלי...
שהפעם אני אדע מי באמת טוב בשבילי, ומי טוב רק ל... טוב, לילה טוב ילדים:)
טה אקסטרנו קרידו.
לה מונייקיטה דה לה פרימוורה. 
| |
 פוסט קטן, מטריף ועצבני
יש רגעים בחיים בהם צריך לדעת מתי להניח את השטויות שלנו בצד ולהתחיל לחשוב על מה שטוב גם לאחרים. להפסיק להיות כל כך אגואיסטים. אני מודה, גם לי היו קעים בחיים שבהם חשבתי קצת פחות על אחרים ויותר עלי. אבל צריך להפסיק את זה בסופו של דבר, לא? הרי, אם אנחנו אוהבים מישהו, כל הקטע הוא לבוא לקראתו ואז.. לקרוא להלהיפגש באמצע.
יש לי ידיד, שאת שמו אני אשאיר חסוי מסיבות שונת ומשונות. יש לו חברה אני חושבת, אם אשר לקרוא לזה ככה. פשו,סלחהט, אני כועסת כי אני רואה שהיא משחקת בו וזה מעצבן אותי, כי הוא באמת לא עשה שום דבר רע לאף אחד... ראיתי בפייסבוק תמונות שהוא כתב שהם בני וג אז היא רשמה- "סליחה?" זה הטריף אותי. או שהייתה תמונה והיא אמרה שרק אחד הצדדים בתמונה יפה והיא התכוונה אל עצמה, זה הטריף אותי לקרוא את זה. אני לא יכולה להגיד כלום כי, הוא כנראה רוצה להשאיר אותה קרובה אליו מסיבה לא ידועה ולה אני לא אגיד כלום כי זה ירחיק אותה ממנו והוא יתעצבן עלי... אז מה עושים????????????
חוצמזה, הכנתי היום את סתיו היפה שלי לנשף שלה. טיפול פנים, שיער, איפור ואפילו השמלה. היה כל כך כיףףףףף!!!!!!
תהני בובית!
וזהו להיום, פוסט קצר, אבל זועם. בבקשה, מה אפשר לעשות בקשר לאישה הזאת? בקשר לידיד י שלי..?
ו.. מה עוד? אה כן, אני אוהבת את איתן שלי כל כך הרבה.......!!!!!!!!!!!! אני אצלו כרגע, טוב לי להיות לידו, להרגיש אותו. אני מרגישה כמו האישה הכי מאושרת וברת מזל בעולם! לאב יו איתן שלי.
אה כן, ו... לאב יו אול!!!!!!!!
מכשפת היער
| |
פשוט לשם העידכון...
צריך גם לעדכן מידי פעם... אווף, מישהו מוכן להסביר לי מה הקטע של לשקוע בעצב של עצמי? למה זה טוב בדיוק? למה?!
אני רוצה לעמוד מחדש על הרגליים...
טוב...
טקס ההשבעה של הבייביס שלי קרב ובא... אני כל כך מתרגשת ואיזה כיף שנאי מארגנת אותו.. הארכיון מתקדם ממש טוב, תופס צורה כמו שצריך. אני מנחה איזה טקס בפנימייה- באמת התגעגעתי כבר לבמה...
מה עוד... ידיד שלי מגיע ביום שני לבסיס שלי, הוא הולך לשרת איתי, אז- כיף גדול!
וזהו... שבת שלום לכם אנשים..
חיבוק ונשיקה יכול להיות ממש נחמד...
אפילו התקרבלות קטנה...
תודה!
| |
דפים:
|  כינוי:
בת: 35 MSN:
תמונה
מצב רוח כרגע:  |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
