|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 אם כבר לעדכן פה, אז בשבילו...
אחח חברים וחברות, מה אני אגיד לכם? א-כ-ז-ב-ה
לא פעם אחת ולא פעמיים כבר נגעלתי המקצינים אצלנו בבסיס, אבל די.. זה פשוט הגיע לשפל המדרגה.
כפי שרובכם, או לפחות חצי יודעים שהיום או אתמול על פי השעות, היה יום הזיכרון ה13 לזכר יצחק רבין. אני בתור מש"קית חינוך שמאמינה ביעולות של חינוך, שמאמינה בעבודה שלה, מאמינה בחיילים... רציתי לעשות מעבר. מעבר לטקס שכבר אירגנתי היום בערב, מעבר להרצאות סתמיות.. רציתי טקסון שכזה, קצר, לעצור את היום, רבע שעה כדי שאנשים יבואו ויכבדו את היום הזה, את האישה הזה, אבל את החשיבות של היום הזה.. כמובן שמיד רצתי למאגר מונולוגים שלי, שלפתי מונולוג מקסים, הוצאתי פקודת יום ואמרתי יאללה, בואו נרים פה טקס. צ'יצ'ו כל כך עזר לי מורלית- תודה! להפתעתי, והפעם, באמת להפתעתי... נתקלתי בסירוב משפיל של כל הקצינים בבסיס להתששף בטקס. למה? "הם בישיבה" חבר'ה, צאו מהישיבה שלכם ל10 דקות, במקום הקפה והעוגייה עם החמאה... תשירו את התקווה, תורידו איתנו את הדגל לחצי התורן. תשמעו את פדוקת היום... תכבדו את היום הזה, תכבדו את הבן-אדם הזה, תכבדו את עצמכם.. תכבדו אותי. הם לא עשו את זה. בזמן שאני בכיתי בזמן שהצגתי את המונולוג שלי, הם ישבו בלישכה וצחקו. אני מרגישה בושה, גועל... בחילה.
בנוסף לסירוב המשפיל הזה חוויתי השפלה שאין כמוה על ידי המפקדת שלי..
אחרי שהגעתי אליה, מחוייכת מאוזן לאוזן.. עם פרוייקט מוכן בידיים, משהו ענק שאירגנתי. פרוייקט התנדבות בפנימייה.. לא להכריח אותם להתנדב, ממש לא. להגביר מודעות. להראות להם כמה אנשים בעצם מתנדבים. ההתנדבות היום נוסקת לשמים. כל כך כיף לי לראות את זה. יותר אנשים (אנושיים) מרגישים את הצורך לעזור ולהתנדב. אז בסדר, אני פריקית של התנדבויות, כי לי זה עושה טוב. אני לא מבקשת מכולם להתנדב. אבל תכירו בזה, זה כל כך מעניין. ואתם יודעים מה המילה הראשונה שקיבלתי? "למה?", "בשביל מה?" די, אני לא יכולה יותר. אני מרגישה שלא משנה מה אני אעשה, כל מה שכלול בתוך מבנה הערכים שלי, פשוט נפסל על ידי המערכת. אני לא יכולה. תנו לי כבר להיות מי שאני. תנו לי להיות הכביכול קדושה הזאת, כמו שאנשים אוהבים ללגלג שלי, סבבה,שיהייה..
תנו לחיות במושב, תנו לי ללמוד חקלאות.. תנו לי לסיים כבר את התארים שלי, תנו לי להתחיל לרפא. רק תנו לי להיות מי שאני למען השם.
גאאאד.
טוב, אני מקווה שדברים יסתדרו.
אני מתגעגעת אליך יפה שלי. מאוד!!!! תתקשר אלי כשאתה מגיע!
וזהו חברים.
סורי על השיחרור הזה..חחחחח
חוץ מזה הכל נפלא. בחיים לא הרגשתי כל כך טוב. מבחינה חברתית... בבית... עם עצמי... כבר יותר מ10 מאחורי.. אני מרגישה פשוט בן-אדם חדש. כיף לי!!!!!
אני לא מאמינה שכל זה פשוט נעצר על ידו... ועכשיו הכל נפתח.. אני רק מקווה שאני לא אחזור על אותן הטעויות שלי...
שהפעם אני אדע מי באמת טוב בשבילי, ומי טוב רק ל... טוב, לילה טוב ילדים:)
טה אקסטרנו קרידו.
לה מונייקיטה דה לה פרימוורה. 
| |
 טוב לי, כיף לי... אני מאושרת!!!!!!!
טוב נתחיל את הבלוג עם ידיעה שאולי לרובכם תשמע קצת מנוגדת לכותרת- אני ואיתן(החבר לשעבר) נפרדנו.
עכשיו, אפילו אני, לא חלמתי בחלומות הכי רחוקים וורודים שלי, שזה יעשה לי כל כך טוב הפרידה הזאת.
אני פשוט... חזרתי להיות אני בחזרה, אחרי שכל כך הרבה זמן הייתי מה שהחברים שלי רצו שאני אהייה. עם האחרון הבנתי משהו, מסר לחיים- את הכי טובה במצב צבירה שלך- את ממש לא הולכת להשתנות בשביל אף אחד... גם אם זה מלך הונלולו- הייתי עושה לו ילד אולי שניים, אבל לא משתנה. כאילו, פאק! עלאק... לא טוב למישהו שאני שחומה, שהשיער שלי כהה ושאני שמנה??? פאק איט! מי צריך אותך "לצידי"? יש מספיק קופצים על הסחורה, למרות ששקלתי התנזרות :-0 כןכן.. אני! שמעו, יכול להיות מגניב...
מה חוצמזה...
וואי, אני כל כך מאושרת, אני מרגישה כאילו... כאילו נולדתי מחדש. חבר'ה... אני, מרגישה כאילו אני בת 16 שוב, אבל עכשיו, כל העולם מונח לי על כף היד ואני מסובבת אותו כמה מהר ואיך שנוח לי!!! איך שבא לי!
וחוצמזה, יש עוד פרט שהכניס לי אור לחיים שלי עכשיו- לא שלא היה טוב עד כה, פשוט עכשיו פי מאה יותר טוב- צ'י'צ'ו... צ'יצ'ו שלי... כמה שאני התגעגעתי לבחור הזה... אנחנו פשוט כל היום ביחד בבסיס ו... די, אני מרגישה כאילו אני בי"א שוב, וזה ממש ממש כיף לי... איזה י"א, הייתי נותת לעצמי י'... בכיף הייתי אומרת...
היום למשל, העלנו די הרבה זכרונות... וגם, יש לנו עכשיו משהו במשותף- אני הייתי חובשת במד"א והוא היום חובש אצלנו... אז ניסינו לפתוח וריד אחד לשני- נהדר... ואנחנו עושים כל כך הרבה שטויות ביחד.. דייי!!! אני מחר הולכת ועושה לו חמישייה... אני אסבול את הכאבים:)
יאללה מוצ'צ'וס... אני חייבת לזוז למה יש לי עודף מרץ ואני יושבת על הכסא הזה ומבזבזת זמן יקר!
שמחתי לעדכן שוב... אני מקווה שעכשיו זה יקרה יותר-
פשוט עד עכשיו היה לי די משעמם, עכשיו יותר דברים קורים!!!!!!!
אונהבת המונמונים!!!!!!!!!
"עד מתי, עד בלי די, מפי רפי מאי"... אחח, מתה על הבחורונצ'יק!
לילה טוב לכם!
"לילה טוב מומין אמא, לילה טוב מומין אבא, לילה טוב סנופקין, לילה טוב סנורקה, לילה טוב מאי הקטנה..." טוב אני אפסיק!
בה-בייייייייייייייייייייייייי
אוהבת המוןןןןן
רותם!
| |
הסיפוק שבתפקיד
"מה זה התפקיד הזה שלך- מש"קית חיונך..." אני שומעת את השאלה הזאת המון ביום. וכל פעם אני מרגישה שאם אני לא אושיב את הבן אדם שמולי, אני בחיים לא אוכל לספר לו כמו שצריך מה אני בדיוק עושה... לא לחינם יש לי שרוך אפור שמקשט לי את המדים. הוא אפור כי התפקיד הוא כל כך רחב, כמו תמנון-מצליח להושיט את זרועותיו כמעט לכל פינה. במיוחד במקום מיוחד כל כך כמו הפנימייה. יש לי חניכים שעושים טוב על הלב. כיף לראות אותם, לדבר איתם ולעזור להם. נכון, פחות כיף להוציא אותם לניווטים ומסעות קורעי תחת, אבל כיף לראות את החיוך שלהם כשהם מקבלים מכתב וסוכרייה על מקל מהמ"שקית חינוך אחרי איזה ניווט בדרום... 
אין כמו להגיע למשרד בבוקר ולקבל פתקים כמו- "למש"קית חינוך הכי טובה בצה"ל" או- "למש"קית חינוך הכי יפה בעולם" וכאלה דברים. מה צריך יותר מזה?
פלוגת עילם במסע ההשבעה שלהם או בשמו המקצועי- שבוע מלחמה. כן, זה באמת שבוע של קריעת תחת. מסכנים שלי... 
היום האריון נפתח בצורה רשמית וחגיגית. הארכיון,החדר הזה שעבדתי עליו כל כך הרבה, בכיתי שם, צחקתי ובעיקר למדתי. היום ישבתי עם כמה בוגרים (היה כנס בוגרים) שקראו את ספרי המחזור שלהם, היה כל כך מרגש לראות אותם תופסים את הראש ושואלים את עצמם ואותי- "זה אני?" או "מה חשבתי לעצמי ששמתי על הראש את הסיר הזה..." לראות אנשי עסקים מכובדים בחליפות ועניבות, נכנסים לחדר הזה ונהיים פנימיונים שוב. אני אומרת כל בוקר תודה שקיבלתי את הזכות הזאת.
הפלוגה אחרי מסע ההשבעה בטקס השבעה.
לפני שהתגייסתי האמנתי שבעזרת החינוך ניתן לשנות והיום זה קורה- העובדות בשטח. כשרוצים-מצליחים. צריך רק לנסות קצת. מקסימום מטפסים על איזה כסא ומושיטים את היד...
וזהו, אני רק רוצה להוסיף פה תמונה שלי ושל של חבר שלי, איתן היפה שלי. אני פשוט מרגישה צורך להעלות פה גם תמונה שלנו, אחרי כל הסיפוק, יש אותו בסוף היום, שיחבק שיחזק. כל כך טוב לי איתו... אוהבת אותך יפה שלי!
סוף שבוע רגוע...
מכשפת היער.
| |
דפים:
|  כינוי:
בת: 35 MSN:
תמונה
מצב רוח כרגע:  |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
