היי שוב, החלטתי לגנוב לגל את הביקורת בגלל שאני ממש מנסה להחיות את הבלוג הזה. סליחה גל.

רושם ראשוני:
ירוק.

פרטים טכניים:
שם הבלוג: Welcome to...Hawaii!. אממ, טוב
כינוי: רעוצ'. תמציתי ועם זאת מלא רגש ועוצמה, יפהפה ופראי בו זמנית. אה, ובלי נקודה, זה כינוי, לא משפט
תיאור: אין.
קישור: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=277547

עיצוב:
רקע של פרחים ירוקים כאלה, רשימות בצבע ירוק כזה, כתב בפוסטים בצבע ירוק כזה, ובשביל להשלים את התמונה הירוקה, רקדנית הולה עם חצאית אדומה ועיניים סיניות. אין מה להגיד, מעוצב בטוב טעם.

רשימות:
תמונה של עיזה מעולפת (מסתבר) ומתחת כיתוב "גם הבלוג הזה למען העיזים המתעלפות". ווטאבר
אני! סמיילי ואז "ר ע ו ת", את תמיד כותבת את השם שלך ככה? חולשה לבועות סבון, ג'ינג'ית מטורפת, אוהבת את החיים, מנגנת בחליל צד, אכפת לך אם אני אלך לגלגל עיניים בפינה לרגע?
... רשימה של חבריה המרובים. או שעליי להגיד חברותיה המרובעות.
להת'. רשימת קוראים אחרונים. מה יש להגיד, היא חתיכת בן אדם מטורף!
אדומי שיער. מלא בנות ג'ינג'יות, אף אחת לא נאה במיוחד, אבל אני מניחה שזה הרושם שניסית ליצור?

תוכן:
רעוצ' כותבת על עצמה, על אחרים, על מה שקורה לה. היא כותבת בשפה יומיומית והיא כותבת נחמד. היא יודעת איך לכתוב, כן, אבל היא פשוט לא יודעת איך לחבר את המילים ככה שיעניינו אותי. אני מתכוונת, כל הבלוג כתוב כמו מכתבים לחברות שלה או משהו כזה, ואני פשוט לא מתעניינת בזה. זה לא מעניין. זהו.

סיכום:
זה בלוג. זה נחמד, כן, זה חמוד, אבל זה כמו פירה, אוקיי? צריך מלח. אין איזה שנינות או ציור או סיפור כאן, אין איזה נקודה למחשבה או סיום דרמטי כזה.
זאת את, ונראה לי שבסופו של דבר ה"תתבגרי" יימאס וממילא זה יקרה, אבל כרגע הבלוג תפל וחסר טעם בשביל אנשים מהצד שקוראים. אני אפילו לא מתה לתת ציון בגלל שזה אומר לתת ציון על עצמך, בערך.

ציון:
6 מתוך 10. תתכבדי

פרפקציוניסטית שוב