כן, אני יודעת שאתם מופתעים. בבקשה אל תפערו ככה את הפה, זה לא מנומס.

בגלל שהבלוג עניין של זמן-  של - cHeMmy ^_- הוא בלוג סיפורים מן המניין, אני אאלץ לוותר עליו ולעבור לבלוג הבא. מצטערת.

רושם ראשוני:

הממ, מעניין.

פרטים טכניים:

שם הבלוג: "זכות הפטפוט". וזה מנוקד אצלה, לא היה לי כוח.

כינוי: "פטל"

קישור: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=547161

עיצוב:

פוסטים ורשימות בגווני בז' והרקע מיוחד כזה. נחמד. אבל למה אין תמונת כותרת?

רשימות:

רשימות נגללות, הראשונה "רותמוליאון / מור ומרטין" ובתוכה אוסף של משפטים לא ברורים. כנראה אוסף דברים עליה. רשימת "ברצון" שכוללת דברים שהיא אוהבת ("אנשים שיודעים לעשות ג'אגלינג" "אפים קטנים" "בובות ענקיות". וכל מני סטיות אחרות), "למה לאנשים הטובים קורים דברים רעים?" דברים רעים, למה זה כזה ארוך? ורק הצעה, לא עדיף לעשות את רשימות אוהבת/לא אוהבת על אותו רעיון? Very beautiful places""- מקומות שהיא הייתה בהם ורוצה להיות בהם (?) "Idiots!" ציטוטים, מוזיקה אהובה וגם שתי רשימות של קישורים וקוראים אחרונים. אחלה.

תוכן:

את כותבת יפה, אבל כנראה שרק לעצמך. את לא מרבה במשפטים ולא מרחיבה על הנושאים שאת כותבת עליהם. את משתמשת בדרך כלל בסימני פיסוק וכותבת נכון, אבל פשוט ממש מעט ולא ברור. יכול להיות שאת באמת כותבת לעצמך, שזה בסדר, כי את זו שצריכה להבין את זה. אבל פשוט אל תצפי שגולשים שנכנסים לבלוג שלך יחזרו לקרוא בו.

ציון: 6 מתוך 10.

לסיכום:

זה בלוג חביב וממוצע. יש לך פוטנציאל, פשוט תכתבי יותר.

בהצלחה בהמשך, נועה.

אגב, זו רק אני שחושבת שהביקורת הזו מאוד דומה לקודמת?

ועכשיו רק צריך להעיר את נועה.

רושם ראשוני:

הדוגמא של הרקע כ"כ קלאסית.

פרטים טכניים:

שם הבלוג: "זה תלוי גם בך..". חסרה נקודה שלישית.

כינוי: שומרת הזמן ארכיון: מאפריל 06'. יפה לך.

קישור: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=175123

עיצוב:

מן תמונה כזו של איש מחזיק יונה. הפוסטים והרשימות בלבן, הרקע הוא מן בז'י כזה עם דוגמת פרחים שאפשר למצוא רק על בדים ישנים. אני אוהבת את השילוב של הרקע והפוסטים, אבל התמונה הזו של האיש כ"כ לא קשורה. וזה כ"כ פוגע בעיצוב.

רשימות:

הרשימות שלך נפתחות ברשימת קישורים. המקום שלהן קצת תקוע, רשימות קישורים צריכות להיות בסוף לדעתי. אח"כ מגיעה רשימה עלייך, שאומרת לי שאת צומי, שמנה ומחולניקית (כן, וזה אומר?). זו רשימת מכולת כזו מהסוג שאני לא אוהבת, כי אוסף כזה של תכונות סתם מספר לי עלייך בצורה יבשה כזו. אחרי זה יש לך רשימה נעה של כל היצירות שלך. השם של הרשימה קצת מעצבן, אבל זה מה שבא לך.

איזה גבר בטוטו. אה, עוד רשימת קישורים! שימי שם גם את האחרות שלך.

אחרי זה יש רשימת לעשות שנעה במהירות מטורפת. תמיד שנאתי רשימות כאלה, ואני עדיין שונאת. מיותר לגמרי לדעתי. ואז באה רשימת קוראים אחרונים, שמקומה בכלל בתור רשימה אחרונה. נסלח לך על זה הפעם.

רשימה של איזו אישה עם שיער מעלים אדומים. פיוטי נורא. אלוהים, עוד רשימה. רשימת אף פעם לא, שגם היא מיותרת למדי לדעתי (למרות שיש כמה דברים נחמדים. לגור בסקוטלנד, לדוגמא). אבל מה שבא לך. מקומה עם רשימת הטו דו שלך.

תוכן:

משהו שנורא מציק לי ועכשיו זה הזמן המתאים להעיר עליו – אחרי סימני פיסוק יש רווח. כן יקירה, רווח. תתמודדי עם זה, מה לעשות. זה נורא מפריע לקריאה. את כותבת בסדר. מדי פעם יש את הסמיילים המעצבנים האלה ואת יורדת שורה כל חצי מילה וזה נורא מטריף את השכל, כי בכל זאת – הפוסטים האלה הם לא שירים, אבל זה בסדר.

את מפרסמת שירים שאת כותבת, שהם נחמדים למדי, אבל זה לא מספיק לי. אין פה את המשהו הזה שיגרום לי לרצות להישאר, את מבינה על מה אני מדברת? את לא פורקת יותר מדי ומספרת על הדברים שלך בדרך – שלטעמי – יבשה למדי. לא יודעת, חסר לי כאן משהו שיראה לי שבאמת את גם מרגישה משהו. את כותבת לפעמים שרע לך, אבל זה בחצי משפט כי אולי את לא רוצה לצאת חופרת.

ובקצרה:

זה בלוג חמוד מאוד וממוצע. אני לא מצאתי בו יותר מדי עניין. חסרים לי פה הפלפל ושאר התבלינים שיגרמו לי לרצות להישאר. אבל יש לך פוטנציאל, רק תמשיכי לכתוב ותפסיקי עם המבנה השירי והמשפטים המתומצתים נורא.

ציון: 6.5 מתוך 10.

גל

היי שוב, החלטתי לגנוב לגל את הביקורת בגלל שאני ממש מנסה להחיות את הבלוג הזה. סליחה גל.

רושם ראשוני:
ירוק.

פרטים טכניים:
שם הבלוג: Welcome to...Hawaii!. אממ, טוב
כינוי: רעוצ'. תמציתי ועם זאת מלא רגש ועוצמה, יפהפה ופראי בו זמנית. אה, ובלי נקודה, זה כינוי, לא משפט
תיאור: אין.
קישור: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=277547

עיצוב:
רקע של פרחים ירוקים כאלה, רשימות בצבע ירוק כזה, כתב בפוסטים בצבע ירוק כזה, ובשביל להשלים את התמונה הירוקה, רקדנית הולה עם חצאית אדומה ועיניים סיניות. אין מה להגיד, מעוצב בטוב טעם.

רשימות:
תמונה של עיזה מעולפת (מסתבר) ומתחת כיתוב "גם הבלוג הזה למען העיזים המתעלפות". ווטאבר
אני! סמיילי ואז "ר ע ו ת", את תמיד כותבת את השם שלך ככה? חולשה לבועות סבון, ג'ינג'ית מטורפת, אוהבת את החיים, מנגנת בחליל צד, אכפת לך אם אני אלך לגלגל עיניים בפינה לרגע?
... רשימה של חבריה המרובים. או שעליי להגיד חברותיה המרובעות.
להת'. רשימת קוראים אחרונים. מה יש להגיד, היא חתיכת בן אדם מטורף!
אדומי שיער. מלא בנות ג'ינג'יות, אף אחת לא נאה במיוחד, אבל אני מניחה שזה הרושם שניסית ליצור?

תוכן:
רעוצ' כותבת על עצמה, על אחרים, על מה שקורה לה. היא כותבת בשפה יומיומית והיא כותבת נחמד. היא יודעת איך לכתוב, כן, אבל היא פשוט לא יודעת איך לחבר את המילים ככה שיעניינו אותי. אני מתכוונת, כל הבלוג כתוב כמו מכתבים לחברות שלה או משהו כזה, ואני פשוט לא מתעניינת בזה. זה לא מעניין. זהו.

סיכום:
זה בלוג. זה נחמד, כן, זה חמוד, אבל זה כמו פירה, אוקיי? צריך מלח. אין איזה שנינות או ציור או סיפור כאן, אין איזה נקודה למחשבה או סיום דרמטי כזה.
זאת את, ונראה לי שבסופו של דבר ה"תתבגרי" יימאס וממילא זה יקרה, אבל כרגע הבלוג תפל וחסר טעם בשביל אנשים מהצד שקוראים. אני אפילו לא מתה לתת ציון בגלל שזה אומר לתת ציון על עצמך, בערך.

ציון:
6 מתוך 10. תתכבדי

פרפקציוניסטית שוב