הי אנשים... אם יש פה בכלל אנשים שקוראים...
היום חלמתי חלום מפחיד בעיקבות הספר אנה פראנק, התחלתי לקרוא אותו אתמול בלילה ואני מרגישה שקשה לי להמשיך, ואני דווקא הספקתי לקרוא הרבה ספרים על השואה עם אלילות קשות יותר, היא הרי מספרת רק על חיי יומיום, לא כמו שלנו כמובן, היא מספרת על המחבוא ועל משפחת ואן דאן שהיתחבאו איתם, בהתחלה היא גם סיפרה על אנשים מהכיתה שלה... פשוט יומן- פשוט יומן שעושה לי חשק למות... עצם הידיעה שילדה כזאת ... פשוט ילדה וכל המשפחה שלה מתו שם באושוויץ (אני מקווה שכתבתי את זה נכון) לקחו להם את הבגדים הרעיבו אותם ושמו אותם שם בבור דקיקים וערומים אחד על השני. ויש עוד מליוני סיפורים מזעזעים יותר או פחות, אבל ככה נגמרו חייה של אנה פרנק, עם האנשים האלה חסרי הבגדים והבשר.
היא כמובן לא יכלה לרשום את זה ביומן, אבל אני קוראת בגירסה בריטית מלאה שם חקרו ורשמו וכן גם השיגו תמונות גם מעבר... פחדתי לכבות את האור אחרי שראיתי את אחד הצילומים שהם צירפו לספר- תצלום של גופות עירומות ודקיקות בבור- שם קברו אנשים לאחר שהרגו אותם באושוויץ, באחד מהבורות האלה נמצאה גופתה של אנה. אני לא יודעת מה אני רוצה יותר לקרוא או להפסיק... אבל אני חייבת להמשיך כי אם אפסיק באמצע הספר הזה ירדוף אותי, חוצ'מזה נהייתה אצלי מן אובססייה של "אני חייבת לסיים את זה".
אני מקווה שלא שיעממתי אותכם מדי או הגעלתי אתכם _ הרבה אנשים היו מעדיפים להימנע מלשמוע את הפירוט הזה, אני בטוחה בכך...
בכל אופן הקשר לחלום_ חלמתי שאני נמצאת שם בתוך כולם בתוך התצלום הזה של הבור- אבל אנחנו לא מתים אנחנו גוססים כי קר לנו ואנחנו רעבים, עצמתי את העיניים (בתוך החלום כמובן) וחשבתי שהכי גרוע בגסיסה כאן חוץ מהידיעה שאתה הולך למות זה לראות את כל הסבל של האנשים סביבך רציתי להקיא רציתי לזוז אבל פשוט נשתלתי במקום, מה שהעיר אתי היו הצעקות מלמטה (יש לי 3 אחים שערים משש בבוקר) אז פשוט בשיא הבהלה פתחתי את העיניים ובמשך חמש דקות הייתי מקורקעת למיטה חסרת יכולת לזוז עד שהשכל שלי התחיל לתפקד וקלטתי שזה היה רק חלום.
הרצון העז להקיא ליווה אותי במשך שעתיים אחר כך עכשיו הכל בסדר
וזהו... האמת שפתחתי את הפוסט הזה בשבל לספר על שאר היום ועל אנשים שהולכים להגיע אלינו לרבוץ בסוכתינו הקטנטונת אבל התחלתי לכתוב על הספר ולא ידעתי שזה יהיה ארוך תחננתי להוסיף עליו רק שתי מילים... אבל זה לא היה ככה...
אז אולי בערב אני אכתוב עוד אבל עכשיו אני תחת הלחץ של האח הקטן שלי שרוצה לשחק (:
חג שמח, שבוע טוב וביי!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
