סטיגמתה

גוד.. איכס, אין לי מילים לתאר, נפגשתי עם הספר, סה"כ ניג'ס לי, הגענו אליו, אחרי כמה דיבורים פה ושם הוא החליט שהוא רוצה להציק לי, עזבו אתכם, אני לא תמימה, מראש ידעתי לאן הוא ינסה להוביל את זה (ומראש גם ידעתי שאני לא מתכוונת להיכנע), אבל בכזה חוסר טקט, הוא בא ושואל מה מגרה אותי ואני כל הזמן רק חושבת 'הביתה הביתה הביתה' ואז הוא מכניס את כל הלשון פרה שלו לאוזן שלי ואני נגעלת ברמות, נרתעת לאחור ואומרת שלא, ואז הוא ממשיך, תופס לי בשיער ומסיט את הראש שלי לצד, מרטיב לי את הצוואר, ואז בא לנשק אותי ואני מרגיש כמו בבדיקה אצל רופא אף אוזן גרון, כשמכניסים מקל לפה עד שזה כואב, רק שזה היה רחב יותר ועבה יותר וטעם של בושם (נשמע כמו זין... לא אני מדברת על גוש הבשר בפה שלו), והוא מטפס עלי, ואני מנסה להתנגד, מנסה לגרום לגועל להתגבר על החרמנות הסטבילית שלי, הוא כולו שכוב עלי, נושך לי את הפיטמה ואני מנסה להקים אותו ממני, "לא, זהו, די, הביתה" והוא מנסה לשכנע שיש עוד זמן, ומנסה לפתוח את הג'ינס ושם אני כבר ממש מרגישה חסרת אונים, ואז הוא אומר שאני מהבחורות העדינות, מעלה לי את הסעיף, אני מצליחה להתרומם, עולה עליו, תופסת לו את הידיים, ואז עולה עליו עם הבירכיים, באה לנשוך אותו בצוואר (אלוהים כמה בושם איכככככסססס) נמרחת עליו בנוקשות איזה פעמיים, לא מביאה לו לנשק אותי שוב, הוא מנסה להתרומם אני מחזירה אותו למצב שכיבה ודופקת לו מבט רצחני ומנסה להגיד, כמה שיותר ברור, "הביתה!" מסתבר שהייתי צריכה לחזור על זה מספר פעמים עד שהוא הבין את הרמז סוף סוף, הבנזונה עוד יעשה לי קרחת פעם הבאה שאני אבקש קצוות, אני נכנסת לאוטו וכל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה הצנחן שלי ואיך בא לי לבכות לו, הוא מביא אותי לבית, אני נפרדת בלחי והוא מעיר משהו לגבי זה ש'לא בפה', אני מחכה שהוא ייסע שלא יראה לאן בדיוק אני נכנסת, נכנסת לחדר, מתפשטת, צמרמורות עוברות לי בכל הגוף, בשלב מסוים כשהוא נצמד אלי והרגשתי את הבליטה דרך הג'ינס נלחצת לי אל בין הרגליים, וזה אחד הדברים שמטריפים אותי, ואני אומרת לא, אפילו אז, ברגע חולשה, אפילו כשהרגליים שלי נכרכות סביבו אוטומטית, אולי אני מפגרת שאני לא מקשיבה לגוף שלי, אבל באמת שלא רציתי

עכשיו אני אחרי מקלחת טובה, עדיין יש לי טעם מר בפה והרגשה מגעילה, לא, אני לא מרגישה שבגדתי, אני מרגישה מגעילה עם עצמי ואם זה שכמעט נאנסתי אם לא הייתי לוקחת את הדברים לידיים שלי

אני רוצה לישון, אני רוצה חיבוק, אני רוצה שכבר יהיה סופ"ש שוב, כשהדברים בצבא יקבלו גוון ואני אראה את הצנחן שלי ואני אוכל מהמקרר ואשתה ליקר כפי שהובטח לי

לא יודעת, אין לי משהו שנון להגיד

מאסתי בזאת

 Kat