סטיגמתה

סנסציית הרזון פקדה אותנו בעשור האחרון, ואולי אף יותר, ואני, כרבים אחרים, נגד!

נגד כל הילדות (ותשימו לב שלרב הן ילדות) שמכנות את עצמן "פרה" ושואפות לעצמות בולטות.

אני מודה שבעצמות בולטות יש יופי מטריד ואני בעצמי אף די נמשכת אליהן, אבל בין עצם בריח בולטת, או אגן, עד ליכולת לספור חוליה אחר חוליה בעמוד השדרה, יש דרך ארוכה של אכילת חסה והקאה בשירותי הבה"ס.

למען ההגינות, גם אני רוצה להרזות, אבל קצת, לא יותר מקילו-שניים, וזה משהו שילך מעצמו במידה ואני אחטב טיפה את עצמי, אבל אחרי כל מה שמראים בטלוויזיה ההוליוודית, אני די חוששת שמה אם אתחיל לרזות, אני אתמכר לזה ולא אדע מתי לעצור.

וכל אלו אשר יתחילו במחאות כגון "מה איכפת לך? אם הן ירגישו יותר טוב עם עצמן אז שיעשו מה שבא להן", אז זהו, שהן לא ירגישו יותר טוב עם עצמן, כי כל הרעיון הזה של להדביק את הבטן לגב מתחיל מההגדרה של החברה למה שיפה, ומה שלא. כך שרב הבנות אשר רוצות להרזות, ואני מדברת על אלו שנמצאות במשקל בריא, עושות את זה לא בשביל עצמן, אלא בשביל החברה, וכאן, הבעיה היא קצת יותר עמוקה מסתם דימוי עצמי ירוד.

סיבה נוספת שהן לא ירגישו יותר טוב עם עצמן, כי לא יהיה להן הכח לחייך אפילו.

אני לדוגמא הצלחתי להרזות בעבר 7 קילוגרם, ואז העלתי בחזרה 3, אני לא יכולה להגיד שאני מרוצה, אבל אני בהחלט לא מתכוונת להוריד יותר, כפי שאמרתי מקודם, מקילו (מקסימום שניים) יחיד.

הבנות הללו שמכינות רשימה בצד הבלוג של משקל יעד כנראה לא מבינות שמישהי שהיא 165 שתשקול 46 תראה כמו שלד, והרבה גם לא מבינות שמבנה הגוף משחק תפקיד חשוב, אצלי לדוגמא העצמות רחבות ואני אראה נורא עם אשקול מתחת ל55, אלו שממש רזות לרב גם ממש דקות וגבוהות עם מידת A בחזיה.

אז כשיש שתי פטמות מסכנות במקום חזה מלא זה יפיפה, אבל שתיהיה גם פרופורציה עם הישבן זה מכוער? 

ומה שהוליווד עושה לאנשים שם, לדוגמה, שחקנית סופר מתוקה, טרה ריד (אתם עשויים לזכור אותה כהבלונדינית אשר צעקה "איים קומינג!" באמריקן פאי הראשון), אשר סבלה מפטמות שהתרחבו וצלקות בבטן אחרי 3 ניתוחים פלסטיים, עכשיו גם ניתן לראות אותה כזקנה בת 60 שכל השכבות שהיא לובשת על גופה מגיעות להיקפי הכללי, בערך.

המתוקה לפני 

המתוקה כיום

מצד שני, יש לנו את ג'ניפר לאב יואיט אשר רכשה לעצמה חבר בשם צלוליטס שמתגורר אצלה על הישבן,

ולא,

אני לא אוהבת אותה אם שאלתם את עצמכם,

וכן,

אני נגד הרזון,

אבל הוליווד שדוחפת לנו את הסלבס הללו לכל מקום ומכתיבה לנו שעצמות זה ה-דבר, נותנת לשחקנית ברמה שלה להתדרדר לתחת בגודל הזה, קצת צביעות מצדם, לא?!

ולמרות שכל הפוסט נכתב בלשון נקבה, רצוי לציין כי גם הגברים סובלים מסוג כזה או אחר של הכתבה לגבי המראה,

שרירים משחקים תפקיד חשוב בסקסיות של כל גבר,

מכאן זה הולך לסטרואידים, ממריצים ועוד כל מיני שטויות כמו משאבות שמנפחות את הזין.

ואני מודה שגם אני נגד שמנים, אבל פשוט מהסיבה שאני לא רוצה שהדייט יתפגר לי באמצע מהתקף לב, וישאיר אותי לבד עם החשבון.

ומה שבנוגע לאחרים,

כלומר הגרומים, אם כל הכבוד הם נולדו ככה, וטופר גרייס לדוגמה (אריק פורמן משנות ה-70) עושה לי את זה למרות העובדה שאני יכולה להתחרות איתו בהורדת ידיים.

כך שלדעתי, הכי טוב להיות בריא!

נשמע כמו סיסמא של ג.יפית...

חוץ מזה שנמאס לי שרב הבגדים במידה 0

קוביה אחת מני רבות שזללתי לפני התצלום

תופעה ראשונה

בלוגי הערצה

או ליתר דיוק, "טוקיו הוטל"

מה לעזאזל מצאתם בלהקה הזאת, יש לפחות 5 בלוגים להערצת הלהקה וזה רק בפעילים.

אז יש לבחור רעמת שיער, אז הוא משתמש ביותר איפור ממני, אפשר לחשוב! אז הוא יותר כוסית ממני. נתחיל מזה, הוא דומה לבחורה, והם נשמעים גרוע.

אולי ילדות קטנות (כי זה מה שהמעריצות שלהן לרב) רואות בו (הסולן שסביבו כל ההתלהבות) התגלמות היופי הגברי, אבל אני חושבת מסיבה פשוטה שהוא מפורסם, הוא יוצא דופן בצורתו היחודית, והן בתולות.

אז לא, לא באתי להכפיש את שם הלהקה כי כל אחד והטעם שלו, ולטעמי הוא צריך לקחת שיעורים בפיתוח קול ולהקשיב קצת למוסיקה קלאסית, אולי הוא יפתח שמיעה מוזיקלית פתאום. אבל באתי לומר את דעתי (ומי שלא מעוניין לקרוא, מוזמן לצאת) והיא, שבלוג הערצה אחד עיקרי זה אולי עוד חביב, למרות שזה חסר טעם, כי לכל סלבריטי (מבטא בריטי) מצליח יש לפחות אתר אינטרנט אחד שכולל את כל התמונות והעידכונים שמכילים אותם בלוגי הערצה.

ולמה דווקא הם?! זה הכי הורג אותי, אני מבינה לפתוח בלוג וכבדרך אגב לפרסם על הערצת הכותב לשחקן כלשהו או זמרת או כל דבר אחר, אבל לא סגידה!!! אני סוגדת לסקס, מוזיקה, אוכל ועוד הרבה דברים אחרים, אבל אתם לא שומעים אותי מזמזמת על כך בכל פוסט. אז כן, אני לא מעוניינת ואני גם לא אכנס לשם. אני סתם חושבת שכל העיניין נורא דפוק.

תופעה שנייה

בלוגי נאצה

וזה באמת נושא שהצחיק אותי, מוזר שבשבוע הראשון שלי מאז שחזרתי, כאילו התופעה ולא הייתה קיימת, תגובות נאצה מאז ומתמיד היו קיימות, אבל לפתוח בלוגים שלמים רק בשביל לכתוב בסטייל נורא פאקצי... פאקצתי... לא משנה, הבנתם... על הכותב המכוער\טיפש\פתטי\מתנשא וכל כינוי אחר הפוך ממה שהכותב מציג את עצמו, זה כבר תופעה לשמה.

נתקלתי בבלוג נאצה לשני מהבלוגים בהם אני מבקרת, ועוד מספר בלוגי נאצה, חלקם למפורסמי ישרא וחלקם לתופעות כגון פריקים... לדוגמא.

עכשיו התיישבתי על האסלה וחשבתי:

WTF?!

מה מניע את הנואצים לנאוץ?

מה שכן, אני בטוחה שזה איכשהו מתקשר לבעיה נפשית כזו או אחרת מחיי המציאות שלהם. דבר שני, רב הנאציזם שפגשתי הפנה את עצמו כלפי דמויות מוכרות בישרא, כאלו שיש להם יותר מ50 תגובות לפוסט, כאלו שמעוררים עיניין בקרב הקוראים, כאלו שכנראה מושכים את הנואצים לנסות להוריד להם את האף שלהם. האם זהו ניסיון ליהיות ביריון אנונימי כלפי מישהו יותר מצליח (אני לא מדברת על נאצה לתופעות)?! כי זו חתיכת מחמאה אם מישהו פתח לך בלוג נאצה, גם אני רוצה!!! ואני רצינית, אם מישהו יפתח לי בלוג כזה, זה רק יגיד שאני מושכת הרבה תשומת לב, ושמישהו, אי שם, הרבה יותר צר ראיה ממני, מתייחס אלי ברצינות ובעוד שאני אומרת מה שבא לי ועושה מה שבא לי מאחורי המקלדת.

 (אני רוצה לציין גם שלדעתי זה נכון לקרוא להם נאצים, למרות שנמנעתי כי אני חושבת זה כנראה לא יהיה תקין פוליטית)

והעיקר האבסורדי של כל הפוסט הנ"ל

הוא שכל הנאמר, כל הרצינות וההשקעה בתופעות, נאמר על עולם וירטואלי XD

Hmmm....

Kat.