אחותי נסעה לארגנטינה.
היה לה יומולדת 16 אז זאת המתנה.
כיף לה.
לא הייתי שם מאז שבאנו לארץ,שזה בערך 8 שנים שלא ראיתי את המשפחה שלי.
אני מקווה שהיא תחזור שמנה.
אמרו לי שיש לו חברה.
אז הוא כן התגבר על האקסית,
אבל לא איתי.
בן זונה.
בא לי לבכות אבל לא יוצא לי..
בזמן האחרון שום דבר לא יוצא לי.
אני אל מאמינה שהייתי כזאת טיפשהה.
איך ממשיכים מכאן?
:[
הוא לא מדבר איתי,
הוא לא קורא לי תאווי אפילו.
אני כזאת עלובה לפעמים.
רציתי להשכיח ממנו את החברה הקודמת שלו שבגדה בו,
וידעתי שבסופו של דבר הוא עדיין יואהב אותה ולא אותי.
וגם ידעתי שאני יתחרט על זה שבכלל ניסיתי.
זה כל פעם אותו דבר..
רק שהפעם הוא אמר לי שהוא לא אחד שמזיינים וזורקים.
אז הוא כן,
ואם הוא כן זה אותו גם שקרן,
והוא החליט בזמן הכי גרוע לשקר לי.
או שאני החלטתי בזמן הכי גרוע להאמין..
אני שונאת את עצמי על זה,
אבל אותו אני לא מצליחה לשנוא.
-
ושוב מתאהב ארמונות באויר
מוות בטוח זה מוות מהיר
היא רועדת בחדר אז אל תדליק את האור
אל תדליק את האור..
כינוי:
(wonderwall)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
