לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

זה רק חיים


אם תרצה לבכות,תקנה ממחטה כדי לנגב את הדמעות אם תרצה לשמוח, אל תשכח מהחיים לברוח אם תרצה לפחד, אל תיתן לעצמך להתחרט אם תרצה להתקרב, תזהר אך תפתח את הלב

כינוי: 

בת: 34

ICQ: 319000906 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2008    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2008

הקשב המפקדת


 

לא יודעת אם אי פעם תקראי זאת, אבל מקווה שכן, כי חשוב לי שתביני עד כמה אני מעריכה כל רגע ורגע שגרמת לי לחוות בבסיס.

אני מודה שכאשר רק הגעתי לבסיס הרגשתי טיפה עצובה ורציתי לברוח הביתה, מקום בו יש לי פרטיות וטיפה של חום...

אבל לא ידעתי שאני עומדת לעבור את אחד החודשים הכי כיפיים בעולם.שאני אהיה זאת שתכתוב מצבות, אדע מה זה הקשב ואתחבר

לכל המחלקה....

כמובן שיש לי מודעות לכך שאני כבר לא אותו האדם שרק התגייס...אלא להיפך..אני התבגרתי...השתניתי מקצה לקצה...

צדקת בהמון דברים ובעיקר בכך שהצבא גורם לנו להיות יותר בוגרות ועצמאיות.הרגשתי איך אני דואגת לעצמי פתאום...

מכירה אנשים שאם לא היו איתי במחלקה...הייתי מוותרת על החברות איתם....וברור שאני ממש לא מתחרטת על דבר שתרמתי..

ידעתי שרק אם ארצה, אני אוכל למצוא דברים טובים גם בקשיים.הרי ראיתי איך אחרי קושי פתאום התחברנו עוד ועוד...

ראיתי איך כל רגע שבו לא הייתי לבד שהיו מעט....לא הייתי צריכה לפחד לומר את דעתי....כי כולנו באותו המצב...

כמו שכבר אמרתי...לא הייתי לבד בכל החוויה הזאת..אלא עם עוד 54 בנות....שעודדתי לפעמים...וגם שגרמו לי להיזכר

בכך שהם שם...ולעולם לא ילכו...בגלל שהם אלו שעוברים את אותו הדבר...

מצאתי משהו טוב בכך שכולנו מתקלחות ביחד....ככה אנחנו מצליחות להבין את המשמעות של מחלקה...את ערך הרעות...

לא היה לי קל בכלל כאשר הסמלת התחילה להתאכזב מאיתנו....כי היה לי חשוב שאנשים יבינו שאם נהיה ביחד....

נצליח להתגבר על כל דבר..אפילו על גשמים וקור....כי כל אחת הייתה צריכה מישהי שתגיד מילה טובה...שתחבק...שתעריך

ותתמוך בה....ולמזלי...אני מצאתי המון בנות....שגרמו לי להישאר חזקה ולשכוח מזה שאני מפחדת...

הפחד המון פעמים משתק...אבל אם לא להקשיב לכל הקשיים...מצליחים לעשות כל מה שרק רוצים....

אני רוצה להודות לכם...על כך שהייתם שם בשביל לכולנו ובמיוחד למפקדת כיתה 9..שהייתה פשוט מלאך...

אני רוצה שכולם ידעו שאני לא מתחרטת על דבר ושאני אזכור כל רגע ורגע שעברנו שם..בניצנים...

גם אם לא הצלחנו בכל דבר...כן הצלחנו למצוא למה להתחבר...מאיפה להתחיל...וכיצד להרגיש טוב עם עצמנו...

גם אם התאפרנו...גם אם עיצבנו את כולם...גם אם היינו המחלקה הכי מטורפת...זה גם משהו שיכול לייחד אותנו....

זה גם משהו שאני לא אשכח...איך שכל הזמן כעסתם עלינו....וגם צחקתם איתנו....

כי גם אתם אנשים.....והדבר הכי טוב הוא שראיתי זאת בכל רגע...אני יודעת שהיה לי קשה להיפרד מהתיכון....אבל כל כך שקעתי

בכל החוויות..ששכחתי מה זה בית ספר...מה זה עצלנות..ומה זה שיעמום..

התחלתי להעריך שעות שינה...הפסקות שלהם חיכיתי....וגם פקודות....גם אם זה נשמע מצחיק...

טוב...בעצם אתגעגע לכל דבר....לארוחות בבסיס, לנזיפות על המחלקה, לימי מטבח, למטווחים, לשמירות

וגם לכל האנשים....

אני מסתכלת על עצמי...ולא מאמינה שאני חיילת....זה קרה כל כך מהר....שאני עדיין לא השלמתי עם זה

שאני רכוש צה"ל...שאני כבר לא קטנה..אבל מבטיחה להיאבק על שלי עד הסוף..מבטיחה שלא תתחרטו על כך שהייתם

המפקדים שלי...ועוד תיזכרו בי....כאשר תצפו בחדשות...או סתם תבדקו מה קורה בשח"מ..כי שם אני אהיה...

אני חושבת שאני כבר לא מפחדת להגיע לתחנת משטרה ולהתחיל שוב מחדש....ושאני אמצא את החברות האמיתיות שיהיו

שם בשבילי בכל רגע...שאני כן אעז להיות מישהי אחרת....בוגרת....

אבל עכשיו אני רוצה לבכות.....כי סיימתי משהו כל כך עצום...משהו שלא חשבתי שיסתיים...

חודש של צחוקים ועצב, חודש של מחלקה שלמה.....בה למדנו לבטוח במפקדים...להקשיב ובעיקר...

לכבד את הזולת....עכשיו אני רוצה לזכור שאני הייתי בבסיס ניצנים, פלוגת גדולה, מחלקה 3....

שהיו לי מפקדים ראויים להערצה, סמלת פשוט מדהימה ומ"מ הכי טובה...

אז..אם אי פעם תקראו את זה....ותזהו את הכותבת....אולי עוד ניפגש..באחד הימים...ב2020...

כשנהייה כבר בוגרות.

תודה על הכול ובהצלחה...

 

נכתב על ידי , 31/10/2008 15:46  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לrain girl אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על rain girl ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)