והנה אני כותבת לי עוד איזה פוסט מזויין, כי בואו ניהיה כנים לרגע,
איך אפשר בלי בלוג?
ופשוט הרגשתי שאני חייבת איזה יומן כדי לכתוב בו את הרגשות שלי ומה עובר עליי.
אז נתחיל בזה שבזמן האחרון יש לי הרבה בעיות עם אמא שלי שהיא לא מבינה אותי
ועוד זאת לא אמא כזאת רגילה ופשוטה, בגלל שבמקרה הזה העבודה של אמא שלי מקשה
על היחסים ביניינו. במה אמא שלי עובדת? פסיכולוגית, פסיכולוגית קלינית. כן כן יש כאן אנשים
מישרא בלוג שהולכים אליה לטיפול מדי פעם, לא שאני מכירה אותם. בגלל העבודה שלה וכל
המטופלים האלה שלה שמתדרדרים לדברים חמורים מאוד היא חושבת שגם אני יהיה ככה ודואגת
לי יותר מידי. כן לפני איזה שבוע או שבועיים היא גילתה שאני עישנתי וגם שתיתי ועכשיו היא מביאה
לי לצאת רק עד 9 וזה מטריד ביותר. היום היא התעצבנה עלי על שטויות כל כך שעכשיו היא יצאה
מהבית בלי להגיד לי ואין לי מושג לאן אפילו. אני רוצה לצאת החוצה ולא להתקע בבית ולהיות עם
החברים שלי עכשיו, כי זה תמיד משפר לי את ההרגשה והמצב רוח ואני שוכחת מכל הבעיות שלי.
כמה דברים עליי: אני שונאת כשמרחמים עליי, כשרע לי אני צריכה לצאת ולהרגע, אני שונאת פירות
וירקות(איזה לא קשור זה), יש לי 2 חתולים ואחד מהם כבר די גוסס, החברים שלי זה בערך הדבר
שהכי חשוב לי בחיים, אני ממש ממש עצלנית, יש לי גבולות ואני תמיד יודעת מה אני עושה ומה טוב בשבילי.
הו כן, ולמי שלא מכיר, אני איה.
