קו ישר
איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג. |
| 10/2008
השורשים הממשלתיים של המפולת
מאמר קצר וברור בוול סטריט ג'ורנל, מסביר היטב, באנגלית פשוטה, את שורש המשבר הנוכחי. הנה קטעים:
"החל מ1992 הקונגרס דחף את פאני ופרדי להגדיל את רכישת המשכנתאות שניתנו לבעלי הכנסות נמוכות. ב 1996 משרד השיכון האמריקאי (HUD ) הורה, במפורש, לפאני ופרדי ש 42% מהמשכנתאות חייבות להינתן לאנשים שהכנסתם מתחת לממוצע באיזור. האחוז גדל ל 50% בשנת 2000 ו 52% בשנת 2005."
"בשנת HUD 1996 דרש ש 12% מהמשכנתאות שפאני ופרדי רוכשים יהיו "משכנתאות מיוחדות למיעוטי יכולת" - לאנשים שמרוויחים פחות מ 60% מההכנסה הממוצעת באיזור שלהם. האחוז גדל ל 20% בשנת 2000 ו 22% ב2005. מרבית המשכנתאות האלה היו בהחזר משתנה - התשלומים החודשיים מתחילים בקטן וגדלים עם הזמן. כן נדרש תשלום ראשון ע"ח הרכישה בגובה פחות מ 10% מערך הנכס.
הקונגרס דרש מפאני ופרדי לשרת שני אדונים - את המשקיעים (בעלי המניות) ואת המעמד הפוליטי. הם קיוו להשיג מטרות סוציאליות - בית לכל פועל, כלומר - למעוטי הכנסות, ללא הוצאה מפורשת מתקציב המדינה.
בזמן שפאני ופרדי היו בנקים ממשלתיים שקיבלו הוראות מפורשות מהקונגרס וממשרד השיכון, ממשלת ארה"ב לחצה גם על בנקים פרטיים לנקוט באותה מדיניות באמצעות החוק. חוק "ההשקעה בקהילה" (CRA ) - דרש מכל הבנקים לתת אחוז מסויים מהמשכנתאות למיעוטי יכולת.
זמינות המשכנתאות ה"קלות" גרם לעליה תלולה בביקוש בתים, וכתוצאה מכך - לעליה במחירים. מחירי הבתים עלו ביותר מאשר פי שניים, בין השנים 1997 ו2005. כתוצאה ממדיניות הממשלה הופנו יותר משאבים לשוק הבתים, במקום שיפנו לסקטורים אחרים, יצרניים יותר. מדיניות הממשלה יצרה את בועת הנדל"ן.
אבל, אין ארוחות חינם.
בסופו של דבר ישלם משלם המיסים, והציבור כולו, בריבית דריבית עבור ה"בית לכל פועל". הנסיון ליישם מדיניות סוציאלית ללא הוצאה תקציבית יגרום לבסוף (באמצעות תכניות החרום והמפולת הכלכלית) להוצאות תקציביות אסטרונומיות, ולמפולת כללית.
יעקב
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
