| 10/2008
האם אפשר להפריט את חברת החשמל ?
שני קוראים פתחו בוויכוח, ברשימה קודמת, האם אפשר להפריט את חברת החשמל. שאלה קשורה לזה - האם זה רצוי ?
חברת החשמל היא מונופול בחסות הממשלה, שלמעשה הממשלה אינה שולטת בו אלא קבוצה של עסקנים שקוראים לעצמם וועד העובדים, אשר עושים בחברה ככל העולה על רוחם, ואיש אינו יכול להטיל עליהם מרות. חברת החשמל מספקת שרות חיוני, אך באספקת השירות הזה אנו תלויים לחלוטין בגורם זה שפועל על פי מיטב האינטרסים הפרטיים שלו. השכר הממוצע של עובדי חברת החשמל (כ 8000 במספר) הוא מעל 20,000 ש"ח לחודש.
בעלי ההשקפות הסוציאליסטיות, הגורסים שהמדינה חייבת לנהל את אספקת החשמל לטובת הציבור, לא מפריע להם שהמדינה והכנסת למעשה אינם שולטים בחברה, אלא חבורה של אנשים מקרית שהשטלתה על כל הנכסים הציבוריים העצומים האלה, וממשיכה לסחוט כספי ציבור לטובת עצמם.
האם ניתן, מבחינה טכנית, להפריט את חברת החשמל ?
באספקת חשמל יש להבחין בשלוש פונקציות: 1. ייצור חשמל בתחנות כוח, ו 2. הולכת חשמל ברשת ארצית ו 3. רשתות מקומיות (שכונתיות) וחיבור חשמל לבתים פרטיים.
ראשית - ניתן להפריד בין שלוש הפונקציות. אצלנו הכל מתבצע על ידי חברת החשמל האחת. אין הכרח שזה יהיה כך.
1. בתחום הייצור - אין שום בעיה טכנית, או אחרת, שמספר רב של יצרנים יקימו תחנות כוח, ויזינו כל אחד חשמל לרשת הארצית. הממשלה והכנסת ניסו לעודד זאת, אבל ועד עובדי חברת החשמל עושה ככל שביכולתו כדי לטרפד את המהלך - הם למשל דורשים שחברת החשמל תקבל שותפות של 50% (או משהו כזה) בחברות שיפעילו תחנות כוח. משקיעים פרטיים חוששים מכניסה לתחום זה מאחר והם מבינים שהם תלויים בסופו של דבר בחברת החשמל הממשלתית, אשר צריכה לחבר אותם לרשת הארצית ולקנות מהם את החשמל, והיא מתנהגת בצוקה שרירותית.
אין שום בעיה שיקומו מספר תחנות כוח קטנות, שכל אחת מספקת חשמל לצרכן אחד, או קבוצת מפעלים באיזור תעשיה אחד - בלי קשר לחברת החשמל כלל. יש תחנת כוח כזו במפעלי ים המלח, אבל איני יודע מדוע אין יותר כאלה.
2. הרשת הארצית - זה מרכיב חיוני בשרשרת אספקת החשמל. כאן יש בעיה של מונופול טבעי. לא נראה לי שניתן, מבחינה טכנית ומעשית, להקים מספר רשתות ארציות מתחרות. נניח שהרשת הארצית צריכה להתנהל על ידי חברה אחת, מונופוליסטית, רצוי חברה לא ממשלתית, אבל בפיקוח ממשלתי צמוד. אבל אין שום סיבה שהרשת תתנהל על ידי חברת החשמל הקיימת, או על ידי בעלי תחנות הכוח.
3. רשתות חשמל מקומיות - המחברות בין הרשת הארצית לבתים ועסקים של הצרכנים. אין שום בעיה טכנית שיהיו הרבה רשתות, בכל שכונה רשת, או אפילו שתים או שלוש רשתות מתחרות בכל שכונה, בדומה לרשת הכבלים של הטלוויזיה או הטלפון.
לסיכום: אין מניעה טכנית להכניס הרבה יותר גיוון ותחרות לנושא אספקת החשמל, וזה גם רצוי. זה לא אפשרי בגלל ועד עובדי חברת החשמל. כל הנסיונות לרפורמה, כולל תחיקה של הכנסת נותצו לרסיסים משנתקלו בחומה של ועד העובדים השומר בקנאות על פרנסתו המוגזמת והטבותיו המופליגות.
ומילה טובה על חברת החשמל: עד עתה (תפו, תפו, תפו, נגד עין הרע) היא עומדת במשימתה ומספקת חשמל בצורה סדירה. זה עולה קצת ביוקר, קצת כסף מוגזם לעובדים, אבל חשמל יש, בינתיים.
רצוי להסדיר את אספקת החשמל על בסיס יותר מבוזר, עם יותר ספקים ויותר תחרות ופחות תלות בגורם אחד ריכוזי.
לבסוף: הסכנה הגדולה לאספקת חשמל סדירה למדינה אורבת ממקום אחר - מצד ה"ירוקים", אשל מנסים בכל כוחם למנוע הקמת תחנות כוח, ולהם יש הסיכוי הגדול ביותר לגרום לתושבי מדינת ישראל לשבת בחושך, ללא חשמל.
יעקב
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
