קו ישר
איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג. |
| 10/2008
ניצול העובדים זרים - בגלל חוקים "סוציאליים"
כתבה של חנה זוהר ב ynet מספרת על ניצול פועלים זרים ומקומיים על ידי חברות כוח האדם, בחסות חוקי הממשלה. זאת אגב המנהלים הישראליים שנכלאו על ידי הפועלים הסיניים של חברת אשטרום באיים הקאריביים.
מסתבר שהפועלים הסיניים נדרשו לשלם 20,000 דולר לחברה שהביאה אותם מסין. את הכסף הם לקחו בהלואה שהיו אמורים להחזיר מתוך שכר העבודה שלהם. גם אצלנו משלמים פועלים סינים שעובדים בבנין ופועלים תאילנדיים בחקלאות בין 6000 ל 12000 דולר עבור קבלת העבודה, עבור הזכות לבוא ולעבוד. את הכסף משלמים בחו"ל (כי בארץ זה מנוגד לחוק), לכל מיני מתווכים, שכנראה מעבירים חלק נכבד של הכסף לחברות שהולכות להעסיק את הפועלים. פועל שלא משלם, לא מקבל עבודה, אולם פועלים נאבקים על הזכות לבוא לעבוד בחו"ל, כי כנראה, חשבון מפוקח מראה להם, שגם אחרי תשלום כל העמלות הם ירוויחו הרבה יותר מאשר הם יכולים להרוויח בארץ מולדתם.
מה שחנה זוהר לא מספרת (וכנראה גם לא מבינה) הוא שכל השערוריה הזו קמה לתחיה בגלל החוקים ה"סוציאליים" שממשלת ישראל חוקקה בלחץ "הגורמים החברתיים", חוקים שנועדו ל"היטיב" עם העובד, אבל עולים לעובדים (ולמעבידים) מאד ביוקר, ומיטיבים רק עם המתווכים והפוליטיקאים.
זה מתחיל מעצם החוק הדורש רשיון לעובד זר, והגבלת מספר הרשיונות. כך נוצר מצב שהרשיון הוא מצרך מונופוליסטי יקר ערך שהן העובד והן המעסיק מוכן לשלם עבורו. החוק הממשלתי יצר שוק שחור במקום שלא היה צריך להיות כזה. יש מפעלים וחברות "מאושרים" שקיבלו רשיונות לעובדים זרים, כנראה תמורת שוחד או שוחד פוליטי ("מקורבים") ולפוליטיקאים יש הטבה חדשה לחלק לחבריהם.
היה צריך להתיר יבוא חופשי של פועלים זרים, אך במגבלות קלות: למשל להגביל את התקופה שמותר לפועל זר לשהות בישראל ל 4 או 5 שנים, ולהטיל את האחריות להחזרתו למולתדו על החברה שהביאה אותו.
תקנה ממשלתית "סוציאלית" אחרת היא זו המחייבת תשלום "שכר מינימום" ישראלי לעובד. כך קורה שעובדים, בענף הסיעוד לדוגמה, שעובדים בארצות אחרות תמורת 300 דולר לחודש (ומרוצים מכך) - חייב המעביד הישראלי לשלם להם לפחות 600 דולר לחודש. ההפרש הזה הוא הפער המאפשר קיום מתווכים נצלנים. לעובד כדאי לבוא לעבוד תמורת 300 דולר, המתווך יודע זאת, אז הוא אומר לעובד, בחו"ל - "אתה תרוויח 600 דולר, 300 בשבילך, ו300 בשבילי - כדי לשלם את המחיר של הרשיון שאני נותן לך", ולכולם העסק כדאי. חוק שכר המינימום שנועד להיטיב עם העובד מיטיב עם המתווך, ובעקיפין עם הפוליטיקאי, אך לא עם העובד. הכל על חשבון המעביד - במקרה של העובדים הסיעודיים - על חשבון הזקנים החולים.
השוק החופשי הוא המיטיב הגדול עם העובדים. כך היו יכולים העובדים לקבל שכר לפי עבודתם, ולשלם את דמי התיווך רק עבור שירותים ממשיים שהמתווך נותן, ולא עבור רשיונות וטובות שמחלקים הפוליטיקאים, והזקנים או החקלאים ליהנות מעבודה במחיר סביר, ללא צורך לממן פוליטיקאים ומתווכים.
חוקי הממשלה ה"סוציאליים" לכאורה, אינם אלא כסות למנגנון מושחת לניצול העובדים והמעבידים לטובת המתווכים המקורבים והפוליטיקאים. הפעילים הסוציאליים, שבאמת רוצים לעזור לפועלים המסכנים (באמת), היו מיטיבים לעשות אם היו דורשים הפסקת ההתערבות הממשלתית בנושא, ולא העמקתה, כפי שהם תמיד דורשים, בגלל השקפתם האידיאולוגית.
יעקב
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
