קו ישר
איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג. |
| 11/2008
אובמה ניצח בארה"ב.
אכן הייתי בדכאון, אבל, לפי בקשת הקהל, אי אפשר שלא להגיב לבחירתו של אובמה.
באופן כללי הייתי אומר שיש מקום לדאגה, בהרבה מישורים.
במישור אחד - מאמר מערכת ב"הארץ" המליץ על אובמה, כנ"ל יוסי שריד, וכנ"ל מרטין אינדיק במאמר בידיעות אחרונות. מרטין אינדיק הוא יהודי חם, לשעבר שגריר ארה"ב בארץ, חבר מר"ץ. כשכל האנשים הטובים האלה ממליצים על מישהו יש מקום לדאגה רבה. ארה"ב חלשה והססנית (בזירה הבינלאומית), מונהגת בידי אדם לא מנוסה ונאיבי - זה מדאיג.
במישור אחר - הפנימי-חברתי - אובמה הוא השמאלני ביותר - הסוציאליסט ביותר, מכל חברי הסנאט, על פי רקורד ההצבעה שלו. גם זה לא מנבא טובות. השאלה עד כמה הוא ינהג בזהירות ובחכמה כנשיא, או שמא ינהג כאידיאולוג הרוצה להציל את העולם. הוא לא טיפש. אבל מה יעשה - זה נעלם גדול. מה עוד שהקונגרס גם כן בידי הדמוקרטים, כך שהרבה איזונים מיכיוון זה לא יהיו. יש מקום לחשש.
הכי טוב ביטא זאת טוקבקיסט אחד בהארץ: "עכשיו יתנסו גם האמריקאים במנהיג נוסח עמיר פרץ." (זה קצת מחמיא לעמיר פרץ....).
כל הנאומים שלו ממש ריקניים, סתם סיסמאות, למרות כשרון הדיבור הנדיר שלו. שהוא דמאגוג גדול - אנו למדנו, עכשיו נשאר לגלות האם יש בו גם תוכן. ברזומה (קורות החיים) שלו לא רשום שום הישג ביצועי (חוץ מעצם הבחירה לנשיא), בכל תפקידיו הקודמים הוא רק דיבר.
בתחום אחר: בחירתו של כושי היא אכן רגע היסטורי בתולדות ארה"ב, אני מודע לזה, אני מודע גם לעובדה שהכושים הצביעו בעדו בהמוניהם (לפחות 95% ), לא בגלל הסוציאליזם שלו אלא בגלל צבע עורו. אני, מנקודת השקפתי, איני מיחס חשיבות גדולה לצבע עורו של הנשיא הנבחר.
בסיכום - תמונה לא מרנינה. אני מקווה שאני טועה, ואובמה יפתיע לטובה בהתנהגות שקולה וזהירה. זה לא בלתי אפשרי.
ועוד נקודה: ב 2004 איש לא הצביע עבור המועמד הדמוקרטי ג'ון קרי, איש לא אהב אותו. כל הקולות שקיבל, כמחצית מקולות המצביעים, היו קולות נגד בוש, שהשנאה לו הייתה ממש פאתולוגית.
במקביל - בבחירות האלה של 2008 - איש לא הצביע עבור מקקיין. מקקיין היה המועמד שאיש לא אהב. מועמד גרוע מהרבה בחינות. מרבית הקולות של מקקיין היו כאלה שהצביעו נגד אובמה, ומקצתם היו של אלה שאהבו את פיילן. כל הקולות שאובמה קיבל (לא יותר מ 51.5% מקולות המצביעים), היו של אלה שאהבו אותו, והתלהבו ממנו. הוא כן מועמד טוב - מהבחינה של להלהיב את ההמונים. (כך גם היה ביל קלינטון, אך לא כך הילרי קלינטון).
ונקודה אחרונה - חשובה גם כן: ההתגייסות הטוטאלית של כל כלי התקשורת הגדולים בארה"ב לצד אובמה. התקשורת ויתרה על כל שריד של מראית עיין של אובייקטיביות, של דיווח אמת, של תחקירים. הם הפכו כל אבן כדי לגלות ולהביא כותרות מכפישות על הרפובליקאים, ונמנעו מלפרסם כל ידיעה (שכולם קראו באינטרנט) שהיתה עלולה להזיק לאובמה. לדעתי זאת התנהגות מחפירה.
ולבסוף מילה על המפלגה הרפובליקיאת. התבוסה מגיעה לה.
יעקב
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
