| 12/2008
כלכלה אידיאולוגית 2 בהמשך טוען פורטוגלי:
תשעת העשירונים התחתונים בארה"ב
ניסו לשמור על רמת החיים שלהם על ידי הלוואות מגובות בערך בתיהם, ועל ידי
חובות בכרטיסי אשראי, ואשראי לרכישת רכב בקנה מידה עצום. המשבר הנוכחי מוצא חלק ניכר מהאמריקאים שקועים בחובות עד צוואר..
תעשת העשירונים התחתונים... הבנתם את זה? מאז 1980 רק 10% מהאנשים מרוויחים כסף והשאר הם "עשירונים תחתונים"! (הלואי עלי עשיריון 5 של ארה"ב). וכל האנשים האלה הם כל כך מסכנים, ממשח רחמנות עליהם, מרוויחים רק 70-150 אלף דולר לשנה, האם "נאלצים"!, ממש נאלצים לקחת משכנתאות ולקנות גבתים מפוארים בשכונות יוקרה, עם ג'יפים האממר ו 7 טלויזיות פלסמה 78" !
יש לי חדשות, מר פורטוגלי, אנשים חמדנים מטבעם ויקנו מה שבא להם, ויקחו הלוואות בלתי אחראיות ככל שיתנו להם (מרבית האנשים, יש גם אנשים אחראיים, יש מכל הסוגים) בין אם הם בעשירון התחתון ובין בעליון, ושום סוציאליסם טוב לא ישנה עובדות חיים אלה. הבעיה היא שנותני ההלואת, הבנקים, חייבים לשמור על כספם ולבחון היטב את האישיות של הלווה ואת כושר החזר החובות שלו. איש לא מכריח שום לווה לקחת הלואות, ואיש אינו מכריח שום בנק לתת הלואות, וזו אחריות הבנק לדאוג לשלום כספו ולבדוק בציציות הלווים. בתנאים אלה - מרבית ההלואות נלקחות בצורה אחראית ומוחזרות בזמן. כאן התערב הרגולטור הטוב, והמיטיב, הממשלה בכבודה ובעצמה, ולא הצד הקאפיטליסטי שלה כביכול, אלא הצד הסוציאליסטי (הדמוקראטים), ורצו להיטיב עם אותם תשעה עשירונים המסכנים, והורו לתת הלוואה לכל לדכפין מבלי לבדוק בציציות, ומבלי לדרוש תשלום ראשון. הברוך של ההלואות הבלתי אחראיות הוא כולו פרי מעשה הממשלה, ולא ה"קאפיטליזם" או השוק החופשי.
עוד משפט בהמשך המאמר: כאשר הממשלה מצילה חברות ענק עם
כספי ציבור בגלוי או בדרכים סמויות זה אינו שוק חופשי. גם לא ברור מדוע יש
להציל את כספם ואת רכושם הפרטי של אלו שקנו אותו מהמדינה. מתברר שגם
הניאו-ליברליזם דוגל במדינת רווחה אלא שבהבדל ממדינת הרווחה הקלאסית
לאזרחים כפי שהיתה אחרי מלחמת העולם השנייה, מדובר על מדינת סעד לתאגידים
ולעשירים, בה הרווחים שייכים לבעלי ההון וההפסדים לכלל האזרחים.
נכון מר פורטוגלי. "כאשר הממשלה מצילה חברות ענק עם
כספי ציבור בגלוי או בדרכים סמויות זה אינו שוק חופשי." נכון. נכון ביותר. כאשר הממשלה מצילה חברות ענק או חברות בינוניות, או חברות קטנות, או כל מי שלא יהיה - זה לא שוק חופשי, זו רגולציה ממשלתית. זה מה שהרגולציה הממשלתית עושה. זה מה שאתה ממליץ, לא? שהמדינה תתערב בכלכלה. מי שנוקט במדיניות כזו (סיוע למפעלים גדולים) מן הראוי שיקרא "ניאו פאשיסט" ולא ניאו-ליברל. השוק החופשי דוגל באי התערבות ממשלתית. לצערנו אין שוק חופשי כבר 100 שנה לפחות. ואת הסיוע לחברות נונתים ביד נדיבה גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים, על פי הקריטריון המוצק: מי תרם יותר למערכת הבחירות. זאת רגולציה ממשלתית אולי לא במיטבה, אבל בטיפוסיותה.
מה שלא מובן בקטע הזה (חוץ מהבילבול במונחים) הוא מדוע אתה דוגל במדיניות ניאו-פאשיסטית כזו (התערבות ממשלתית), ומדוע אינך מבין שגם אם כוונותיך טהורות, זה מה שיוצא תמיד, בהכרח, כאשר הממשלה מתערבת.
המאמר אינו אלא אוסף קלישאות ניאו-מרקסיסטיות, לא רציניות מבחינת התוכן העובדתי כמתייחס להתרחשויות עכשויות. יעקב
| |
| |