לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

קו ישר


איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2009

שכר העובדים המאוגדים בתעשיית הרכב בארה"ב


באחד הקטעים כתבנו שהשכר הממוצע של הפועלים (לא עובדי הצווארון הלבן) בתעשיית הרכב האמריקאית הוא 73 דולר לשעה, פי שלוש או יותר מהשכר הממוצע בארה"ב. לעומת זאת, השכר הממוצע של פועל בבתי החרושת לרכב שבבעלות היפאנים או האירופים, בארה"ב, הוא רק כ 45-50 דולר לשעה. הפער הזה מראה שאין שום סיכוי לתכנית "ההבראה" של תעשיית הרכב האמריקאית (ג'נרל מוטורס, קרייזלר ופורד).

התבקשתי על ידי אילון להגיב למאמר בניו יורק טיימס הטוען שהמספרים הנ"ל לא מדוייקים.
המספרים מדוייקים. במאמר נכתב שבפועל מקבל ליד, בכסף מזומן, רק כ 40 דולר לשעה (פי 2.5 מהשכר הממוצע!), ועוד 15 דולר לשעה הוא מקבל בצורת הטבות לא כספיות (למשל: ביטוח בריאות). ואילו היתרה - 18 דולר לשעה, בכלל לא משולמת לפועלים אלא לגימלאים (פועלים לשעבר).
העובדה הזו (ש 18 דולר משולמים לגימלאים ולא לפועלים הנוכחיים) אינה משנה את הניתוח. המפעל אכן מוציא מקופתו 73 דולר על כל שעת עבודה שהוא מקבל מהפועלים. מנקודת הראות של המפעל - לא משנה למי משלמים את הכסף. ואילו הפועל - הוא צובר "זכויות" - כלומר - אפילו אם אין הוא מקבל את הכסף ביד עכשיו, הרי הוא עתיד לקבל את ה 18 דולר לשעה, כאשר ייצא לגימלאות.

כל הפילפול הזה אינו משנה את עובדת היסוד: האיגודים המקצועיים, עם הכוח האלים שהופקד בידיהם על ידי חוקי המדינה, מוצצים את הלשד של המפעלים עד טיפת הדם האחרונה. אז, כאשר המפעל לא מחזיק מעמד וקורס - מתערבת הממשלה ו"מצילה" את המפעל - כלומר הממשלה ממשיכה ומשלמת את השכר המופלג והמוגזם שהאיגודים סחטו - כי "חוזי עבודה יש לכבד".
יוצא שאחרי שסחטו את המפעל, ממשיכים הפועלים ואיגודיהם לסחוט את הממשלה, כלומר את שאר אזרחי ארה"ב, וממשיכים ליהנות ממשכורות מופלגות ומוגזמות ביותר, המשולמות כעת על ידי משלמי המיסים.
נשאלת השאלה: מה הבסיס המוסרי למצב זה - מדוע מגיע לפועלי המכוניות לחיות חיי רווחה על חשבון שאר משלמי המיסים בארה"ב? זו שחיתות מוסרית, זו גניבה. זו שערוריה. אחרי שגמרו להרוס את מפעלי המכוניות, ממשיכים כעת האיגודים להרוס את המדינה כולה.

לסיכום, ולמען הדיוק צריך להזכיר שתי עובדות:
1. האיגודים המקצועיים "הועילו בטובם" כעת, נוכח "תכנית ההצלה", להסכים להורדת השכר וההטבות לפועלים חדשים בתעשיית הרכב. (פועלים וותיקים ממשיכים לקבל שכר מופלג כי "חוזים יש לכבד"). ה"ויתור" הזה יעזור לתעשיית הרכב, אולי בעתיד הרחוק, כעת הם ממשיכים לשלם לפועליהם וגימלאיהם (ביחד - אולי מיליון איש) - את השכר הגבוה.
2. בעיית השכר המוגזם אינה הבעיה היחידה של תעשיות הרכב. יש הרבה בעיות נוספות - בעיקר - מוצרים באיכות ירודה. בעיית השכר היא רק בעיה אחת, אם כי חשובה.
יעקב
נכתב על ידי , 27/3/2009 11:40   בקטגוריות כלכלה, ממשל ארה"ב  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שמעון דיסקין ב-27/3/2009 16:56



כינוי: 

בן: 73

תמונה




78,822
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , כלכלה וצרכנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למוטי היינריך אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מוטי היינריך ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)