קו ישר
איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג. |
| 8/2009
הרפורמה במקרקעין וזכות הקניין.
(קטע שני מסדרה על הנושא)
מה שעומד מאחורי מרבית הזעקות הנרגשות שליוו את הוויכוח על הרפורמה במקרקעין הוא המושג המופשט "זכות הקניין". הוא מעורר רגשות התנגדות עזה אצל כל אנשי השמאל, שלפי האידיאולוגיה שלהם הוא התגלמות הרוע. אנשי ה"ימין" (הבית היהודי) ובוודאי בוגי יעלון, קיבוצניק לשעבר, ספוגים אף הם בשייריים של אידיאולוגיה זו, אולי באופן לא מודע.
בפועל כל הזעקות לא לעניין. אין שום הבדל מעשי בין המצב לפני הרפורמה ואחריה. זכות הקניין בנדל"ן מוגנת במידה זהה אם כתוב "בעלות מלאה" או "חכירה". אין הבדל בין שני המצבים. זכות הקניין פירושה שיש לאדם זכות לעשות שימוש בלתי מוגבל בנכס שבבעלותו (במסגרת החוק), וגם לקנות ולמכור נכסים. והזכות זאת מוכרת ומוגנת על ידי המדינה.
הזכות הזאת, במלואה קיימת כבר עכשיו, לפני יישום הרפורמה. מי שמחזיק בנכס, בין אם רשום "בחכירה" ובין אם רשום "בעלות מלאה" - זכויותיו זהות. הוא משתמש בנכס, ויכול לקנות או למכור נכסים. המילה "חכירה" אינה מטילה שום מיגבלות. ה"מחכיר" (מנהל מקרקעי ישראל) אינו יכול לבטל את חוזה החכירה, ואפילו אינו יכול שלא להאריך אותו כאשר תקופת החכירה תמה. כאשר הסתיימו תקופות החכירה של 49 שנים שהיו נהוגות בעבר, חודשו החוזים אוטומטית, עד 99 שנים. האופציה לבטל חוזה חכירה או להטיל מגבלות אלו או אחרות על החוכר לא קיימת בפועל, ולכן חוזה חכירה וחוזה רכישה חד הם, מבחינה מעשית. בעל זכויות החכירה הוא בעל הקניין על הנכס בפועל.
זכויות הקניין במקרקעין נרשמות אצל רשם המקרקעין במשרד המשפטים ששמו הטורקי המקובל הוא: הטאבו. כ 8-10% מהקרקעות הינן בבעלות מלאה של הבעלים - צורת רישום מקובלת מימי הטורקים והבריטים (לפני קום המדינה), שלא שונתה. אך כאשר מדינת ישראל קמה, משלתה נשלטה על ידי אידיאולוגים סוציאליסטיים, והם ביטלו את המושג "בעלות" כמשהו מוקצה מחמת מיאוס, והכריזו ש"כל הקרקעות שייכות לאומה". מאז לא נרשמה יותר בעלות על נכסי נדל"ן אלא רק "חכירה", כשהבעלות הרשמית היא בידי המדינה, על ידי מנהל מקרקעי ישראל.
היום יש קרקעות רשומות בטאבו בבעלות מלאה של בעליהן - רישום שנמשך מימי המנדט (או הטורקים), וקרקעות בחכירה (הרוב) שנרשמו לראשונה אחרי קום המדינה, וגם זכויות החכירה רשומות בטאבו. הקרקעות שבחכירה רשומות גם, בנפרד, במנהל מקרקעי ישראל, העורך רישום זכויות (חכירה) של נכסים שהינם ב"בעלותו". לגבי נכסים אלה יש אם כן רישום כפול: גם בטאבו וגם במנהל. מבחינת המחזיק בנכס אין שום הבדל מעשי משמעותי (מלבד הבדל בירוקרטי קטן).
יוצא שהמהומה הגדולה מסביב לחוק היא כולה על סמלים, רגשות, פוביות אידיאולוגיות, מילים - ומעט מאד תוכן מעשי. (פירוט נוסף בקטע שלישי בקרוב).
יעקב
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
