קו ישר

צחי יעקוב רצה לסייע לסוציופת הצעיר שהפיל שטר של 100 שקל ונדקר בחזהו. אותו עבריין כבר הואשם באלימות ובדקירה ועצם נשיאת הסכין לא היוותה עילה לרצח בעיני השופטים שהסתפקו בהרשעה בהריגה. עבריין זה, חודשים קודם לכן, דקר אדם שסירב לתת לו סיגריה, במקרה המזכיר באופן מזעזע את המקרה מהשבוע האחרון. עבירה זו היתה אמורה לכלוא אותו מאחורי סורג ובריח, אך במקום זה הרשו לו להישאר במעצר בית שהתבטא באותו שיטוט בקניון ששם קץ לחיי אזרח תם לב.

מערכת משפטית שאינה יודעת להגן על חיי אזרחים וזכויותיהם, אינה יכולה לשמש בסיס למדינה משגשת. גם אם נעצים את מערכת החינוך, לא נוכל לשנות את כל הסוציופתים והרוצחים הפוטנציאליים. גם אם יזמי ההיי-טק הישראליים ימשיכו ביצירתיות מדהימה לייסד חברות חדשניות ולפתח מערכות מתוחכמות, אך חיי האזרחים, ביטחונם ורכושם, לא יהיו אבן יסוד בהתנהלות המערכות המשטרתית והשיפוטית, לא ניתן יהיה לפתח את הכלכלה במידה שהיינו רוצים. רבים ילכו למקומות מוגנים יותר, אנרגיות רבות יופנו פנימה על מנת להגן על עצמנו וקרובנו והתוצאה - התפתחות של סטגנציה. מי שעסוק מדי בהתגוננות ובחרדה, לא יכול ליזום ולפתח.

מפעם לפעם מציעים לתחום את ההחלטות של השופטים בעונשי מינימום. זה אינו פתרון. הפתרון טמון במודעות ובהבנה כי המערכת המשפטית היא זו שחייבת לייצר רף הרתעה כנגד העבריינות. לשם כך אין צורך בחוקים חדשים, די לעשות שימוש בסמכויות הקיימות ולהרחיק מהרחוב את כל אלה המסכנים את חיינו, ביטחוננו ורכושנו.

עד כאן הציטוט מהמאמר. מילים גדולות. יגאל תבור מבטא נהדר דעה חשובה אני חותם על כל מילה. אבל הוא מפספס את העיקר:

הוא לא מבחין שמה שמחבר בין כל המקרים המזעזעים האלה, ומה שגורם למצב המסוכן בו אנו חיים זו האידיאולוגיה. הסלחנות כלפי הפושעים, והפקרת האזרח לחסדיהם היא לא תוצאה של מחדל או רשלנות אלא של האידיאולוגיה הרווחת שרואה בפושע קורבן של החברה, ובענישת הפושע - אכזריות. אנו כן זקוקים לחינוך - אבל לא חינוך של הפושעים, חינוך של השופטים, והמערכת האכיפה.

יעקב