קו ישר

הנה כתבה ב ynet על הירידה בפופולאריות של אובמה, ועל ההפסדים שספגו הדמוקרטים בבחירות הביניים של 2009.

אינני יודע מדוע הם משרבבים את השם של ביבי לכותרת, אולי ynet חושב שזה קידום מכירות. במאמר ובנושא כולו אין לביבי שום נגיעה.

הנה קטעים:

"תוצאות 2009 מהוות "כרטיס צהוב" לנשיא אובמה, שפעל רבות למען המועמדים הדמוקרטים שנוצחו בניו ג'רזי ווירג'יניה.

מנשיא סוחף ב-2008, הופך אובמה לנשיא מעיק ב-2009. אובמה מידרדר בסקרי דעת הקהל מ-65% בינואר ל-48% בנובמבר – הירידה החדה ביותר של נשיא מאז 1975. גרעין התמיכה הקשה בו הצטמק מ-44% ל-29% וגרעין ההתנגדות הקשה צמח מ-14% ל-41%. אובמה עלול להפוך ל"ברווז צולע" מהר מקודמיו בבית הלבן. "

"הצעירים הצביעו בהמוניהם ב-2008 מתוך אמונה שאובמה הוא פוליטיקאי שונה, אך נעדרו מהקלפיות ב-2009 כביטוי לאכזבתם מהמערכת הפוליטית בארה"ב, הנמצאת בשליטה דמוקרטית. "

"ככל שפג קסם אובמה, כן פגה התלהבות המחוקקים הדמוקרטים לאפשר את יישום מדיניותו"

ההתלהבות מאובמה, לפני שנה, אכן הייתה תופעה מדהימה. נשגב מבינתי איך יכלו המונים ללכת שבי אחרי נאומים ריקניים של דמאגוג חסר אישיות. אינני חושב שיש באובמה רוע (לפחות לא הרבה), או זדון, או אידיאולוגיה שמאלנית קיצונית. יש קצת מכל זה. הנזקים שהוא גורם הם בעיקר נזקים של אי-עשייה, שהם פחות גרועים בהרבה מנזקים של בעלי "תכניות ואג'נדות". מבחינה זו אין לי בעיה עם אובמה. אם יבחר קונגרס רפובליקני ב 2010 שיבלום את היכולת של אובמה להעביר הצעות חוק מזיקות, ארה"ב תיקלע למצב של gridlock - פקק תנועה - בו הקונגרס והנשיאות נמצאים בידי מפלגות שונות.. זה המצב לא רע, נקווה שיקרה.

המעודד הוא שנראה שרבים בארה"ב התפכחו די מהר.

יעקב