קו ישר

אחד מעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי הוא שקיפות. הממשלה, בתור משרתת האזרחים, לא צריכה לעשות עסקים ופעולות בסתר, במרתפים חשוכים. כול הפעולות של הממשלה ושל וכול סוכנויותיה צריכות להיות גלויות, ונתונות לביקורת ציבורית.

לצורך זה התקבל בארה"ב ובבריטניה חוק חופש האינפורמציה. חוק זה אומר - שאם, במקרה, בטעות, ובלי כוונה, הממשלה או סוכנות ממשלתית עשו פעולה מסויימת לא בצורה שקופה - כי אז יכול כול אזרח לפנות לאותו גוף ממשלתי ולדרוש שיחרור (פרסום) כל מסמך הקיים בתיקים. בחוק הזה מוגדרים גם סייגים המפרטים באיזה מקרים מותר לממשלה בכל זאת להסתיר אינפורמציה - בדרך כלל זה קשור לסיבות של בטחון לאומי או סיבות של צנעת הפרט.

בארה"ב פנה אדם ל FDIC - הגוף הממשלתי המבטח פיקדונות בנקים, ודרש לפרסם את הפרטים הקשורים לסגירת הבנק וואשינגטון מוטואל (בנק גדול שנסגר ב 2008). הוא ביקש לפרסם את הפרטים של הדיונים שהביאו להחלטה הממשלתית להתערב ולסגור את הבנק. ה FDIC שיחרר את המסמכים המבוקשים אבל ... כול התוכן מושחר, מוסתר, לפי דעתם - בהסתמך על הסייגים בחוק. מעניין מה היו השיקולים להסתרת המידע, כי די ברור שבעיית בטחון לאומי לא הייתה.

חוק חופש האינפורמציה הוא חוק מאד יפה, ומאד טוב לדעת שיש אותו, ושאפשר לבקש מידע מהממשלה. בפועל - הממשלה עושה מה שהיא רוצה, כלומר - לא משחררת שום מידע, וממשיכה כרגיל לנהל עינייניה בסתר. עוד סיבה טובה למנוע מהממשלה יותר מדי תפקידים וסמכויות.

יעקב