קו ישר

אלה שופטי העליון כמובן. ככה לימדו אותנו בבית הספר בשיעורי אזרחות. האנשים הכי חכמים במדינה נבחרים לכהן בבית המשפט העליון, ועל פיהם יוכרע כול דבר.

כמו כול דבר שלימדו אותנו - זה לא משקף את המציאות אלא מה שהיינו רוצים שיהיה. אידיאליזציה. אנו כבר יודעים שהשופטים העליונים הם בני אדם כמו כולנו, ועושים שגיאות כמו כולנו (ולדעתי אפילו יותר מרבים אחרים). הם לא האפיפיור. האפיפיור, על פי המסורת הנוצרית שואב השראתו ישירות מאלוהים, לכן הוא infallible כלומר - לא מסוגל לשגות. שופטי העליון שלנו רחוקים מאד מאפיפיוריות, הם שוגים כול הזמן.

הצרה היא שהם מאמינים שהם אפיפיורים, שמותר להם להתערב בכול, ובעיקר - שמי שמטיח בהם ביקורת עושה פרופאנציה - חילול הקודש (כמו מי שמבקר את האפיפיור). לא יודע מאיפה לקחו 100 קבין של גאוה, יוהרה ואשליה עצמית ושחצנות.

מאמר חזק של ד"ר שאול רוזנפלד ב ynet מדבר על ההובריס (גאוותנות, יוהרה, אשליה עצמית) של שופטי העליון.

האמת, המציאות, היא שבמדינתנו, בה רבים הקילקולים, בית המשפט העליון אינו יוצא דופן, ואף בולט בקילקוליו. השופטים אינם טובים, ואינם חכמים משאר בעלי התפקידים במדינה.

מותר וצריך להטיח בהם ביקורת, ביקורת קשה. וחשוב מכול - להכניס רפורמה בתהליך בחירת השופטים, כי לא ייתכן שהם ימשיכו לבחור את עצמם, כמו עד עכשיו. מותר וצריך גם להכניס מגבלות, בחקיקה, כדי לרסן את המוסד חסר הרסן העצמי.

יעקב