קו ישר
איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג. |
| 1/2010
443 וזכויותו האדם
אני חושב שבית המשפט העליון טעה בהגדרת זכויות האדם בהחלטת 443. אנמק.
ראשית הם מצטטים שלא לצורך את הקביעה הטריוויאלית של השופט אהרון ברק שהשיקול הבטחוני אינו מצדיק כול הפרה של זכויות אדם. אני מסכים, איש אינו חולק על כך, ולא ברור לשם מה נזקקו לציטוט זה. (כנראה שמי שמצטט את ברק מרגיש הרגשה חמימה בבטן).
אח"כ הם טוענים שחופש התנועה היא אחת מזכויות היסוד של האדם. גם זה טריוויאלי, גם על כך איני חולק, וגם זה לא שייך לעניין.
במקרה שלנו לא מדובר בהגבלת חופש התנועה של הערבים. מותר להם לנוע חופשי, לאן שהם רוצים. רק אמרו להם - "נא להשתמש בכביש ב' שסללנו במיוחד עבורכם, ולא בכביש 443". אני לא חושב שזה מהווה פגיעה מהותית ב"חופש התנועה". הקביעה של השופטים שזכויותיהם של הערבים נפגעו בצורה חמורה כול כך שהדבר בלתי נסבל, גם אם יש לכך נימוקים בטחוניים - קביעה זו אינה מתאימה לעובדות של המקרה, ואין לה שום בסיס אחר. (הפגיעה הייתה חמורה יותר כאשר הוגשו העתירות, לפני שנסלל כהכביש הפנימי שלהם).
אני מסכים עם הפסיקה הסופית של השופטים. היה מקום לסגור את הכביש לערבים בשנת 2000 כאשר היו פיגועים, ועכשיו, משהשתנה המצב, יש מקום לפתוח את הכביש חזרה (בכפוף לבידוק בטחוני). אם שוב יהיו פיגועים - דינו להסגר שוב. לפני האינטיפאדה היו כול כבישי ישראל פתוחים לחלוטין לתנועה של כול הפלשתינים (לא רק הכבישים ביו"ש). זה המצב הרצוי, אבל אם זה לא מתאפשר - אם זה מסכן חיי אדם - אז לא.
אין זה מצב נדיר שמקבלים פיסקה טובה מנימוקים גרועים. המקריות משחקת תפקיד חשוב בחיים, וגם בפסיקות הבג"ץ.
יעקב
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
