קו ישר
איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג. |
| 1/2010
הרגולציה של הבנקים
הנשיא אובמה מציע תכנית חדשה לרגולציה של הבנקים, אותה הגה יועצו, פאול וולקר (לשעבר ראש הפד, או נגיד הבנק המרכזי בארה"ב). על פי תוכנית זו יוטלו מגבלות גודל על הבנקים הגדולים - אלה שהם "יותר מדי גדולים מכדי ליפול". הם לא יוכלו לגדול מעבר לתקרה מסוימת. לא ברור לי, ולא ברור אם ברור לאובמה, כיצד עושים זאת. עוד מציע אובמה (כלומר וולקר) שיאסר על הבנקים לקנות ניירות ערך מכספם הם - כלומר מכספי הפקדונות שבידיהם.
נקודה נוספת שהם מציעים - להטיל מס מיוחד על בנקים גדולים שניצלו כדי להחזרי לממשלה לפחות חלק מההוצאה של 117 מיליארד דולר שהיא הוציאה "להצלת הבנקים".
אז הנה הצעה נגדית שלי:
תנו לבנקים ליפול. כול הבעיות נפתרות. הממשלה לא מבזבזת 117 מיליארד דולר מכספי הציבור, ולא צריכה אח"כ לנסות להחזיר לעצמה את הכסף שנשפך. הבנקים לא נעשים גדולים מדי - הם נופלים לפני זה! אין צורך ברגולציה, צריך רק לתת לרגולציה הטבעית של השוק לעבוד, ולהמנע מלהציל את הנופלים בכסף ציבורי. ובאווירה של אין מציל, הבנקים יזהרו שבעתיים עם השקעותיהם, והמשקיעים עם פקדונותיהם בבנקים.
הרגולטורים רודפים כול הזמן אחרי הזנב של עצמם ומנסים לשים פקק או תלאי של רגולציה נוספת כדי לסתום את החורים שבתלאי הקודם. הבעיות לא היו נוצרות מלכתחילה, אם הרגולטורים הטובים לא היו מנסים לתקן, והיו נותנים לדברים לזרום, במסלולם הטבעי. הרגולציה לא פותרת בעיות - היא יותר יוצרת בעיות חדשות מאשר פותרת בעיות ישנות.
יעקב
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
