ככה אומר ד"ר גידי ספיר, מומחה למשפט חוקתי. וכך אני אומר כול הזמן. ציטוטים ממאמר ב"כלכליסט" (איזה שם מטופש לעיתון !!!)
"אין חיה כזאת שופט אובייקטיבי. המקסימום שאפשר לבקש משופט הוא עקביות. בכל מקום שהמחוקק השאיר מקום לשיקול דעת, השופט לא יכול לפעול אחרת מאשר לפי השקפת עולמו. האתוס בישראל, בניגוד למדינות מערביות אחרות, הוא ששופטים פועלים ממניעים מקצועיים בלבד".
"חרף הטענה שלביהמ"ש העליון מתמנים לפי קריטריונים מקצועיים", אומר ספיר, "זה סוד גלוי שהם מתמנים בעצם לפי השקפת עולם ולפעמים על בסיס חברויות. הביזור מבחינת דעותיהם האישיות הוא מינימלי. אני בהחלט מקבל את הטענה שבעליון יש ספקטרום דעות שאינו משקף את הדעות הרווחות בציבור. נטיית השופטים היא מרכז־שמאלה מבחינה פוליטית וימנית בתחום החברתי. זה בהחלט משפיע".
אינני יודע איפה גידי ספיר מצא "נטיה ימנית בתחום החברתי", אני לא מצאתי, אבל - כן - לשופטים יש השקפת עולם חברתית-פוליטית (כמו לכול אדם) והם פוסקים על פיה (כמו כול אדם), ולא יכול להיות אחרת. כאשר השופט בדימוס אהרון ברק מתייצב בטלוויזיה, מישיר מבט למצלמה ואומר: "אני שופט רק לפי החוק" הוא מגלה אטימות מדהימה.
בעניין ההחלטה על ביטול הפרטת בתי כלא אומר גידי ספיר:
"לדעתו [של השופט אדמונד לוי], הקמת כלא פרטי רק תשפר את תנאי הכליאה של האסירים. לעומתו, שאר השופטים רצו להציג את עצמם כדואגים לאסירים, אבל בפועל ממש לא היה אכפת להם."
כן, שופטי העליון (וכול שאר השופטים) יש להם דעות והשקפות עולם. הבעיה היא אחידות רעיונית בין שורות השופטים, הנובעת מתהליך מינוי השופטים, כשהשופטים המכהנים הם בעלי הקול המכריע במינוי שופטים חדשים. רק למשבצת "השופט הדתי" הם מוכנים למנות מישהו (אחד) שחובש כיפה וחושב קצת אחרת. בתחום זה - מותר להתחשב באידיאולוגיה, בשאר התחומים לא, כול השופטים צריכים להיות לפי אותו שטאנץ. (השטאנץ של אהרון ברק).
יעקב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
