הכנסת ההיפראקטיבית שלנו מכה שנית. הפעם הם מחייבים מבחנים ורישוי עבור שיפוצניקים.
התערבות לגמרה מיותרת ומזיקה. אפשר היה לחשוב שהמדינה סבלה ממכה של שיפוצניקים גרועים. נהפוך הוא. ענף השיפוצים עובד יפה מאד. אז למה הכנסת תריכה להתערב ולתקן משהו שאינו מקולקל ? למה היא צריכה להתערב בבחירה החופשית של האזרחים, ולמה לא להתיר לאזרחים למסור את השיפוץ למי שהם חפצים?
הרבה תשובות לדבר.
א. הפוליטיקאים וחברי הכנסת אוהבים כוח - הם אוהבים להתערב כדי להפגין כוח ושררה ולרמוס את זכויות האדם של האזרחים. זה מוסיף לאגו שלהם.
ב. הם נקנו על ידי בעלי אינטרסים - הקבלנים "הרשומים" מעוניינים לחסום את התחרות כדי שיוכלו להרוויח יותר על גב הלקוח. אז הקבלנים (הרשומים) "משחדים" (על ידי תרומות והבטחת תמיכה פוליטית) את חברי הכנסת כדי להגדיל את רווחיהם בעזרת חוקים מיותרים וחסמי תחרות מנהליים.
ג. המנטאליות הסוציאליסטית-ייקית - "צריך להיות סדר", חלילה שיקרה משהו במדינה שאינו רשום ואינו מורשה ואינו מפוקח ומוסדר.
רומסים את זכויות האדם ב"קטנות" - הזכות לחופש העיסוק של מי שרוצה להיות שיפוצניק, והזכות של בעל הבית לשכור שירותיו של מי שהוא חפץ. מזלזלים בזכויות האדם.
התוצאה היא - התייקרות מיותרת לחלוטין של עלויות השיפוצים, לטובת גופים אינטרסנטיים.
יעקב