כולם יודעים שגרעונות תקציביים גדולים זה דבר לא טוב. אפילו בן שלום ברננקה הנגיד של הבנק המרכזי בארה"ב. הוא בעצמו אמר זאת בעדות בפני הקונגרס אמש:
"הממשל צריך להתחיל לקבל החלטות קשות, במטרה לצמצם את הגעון. דחייתן רק תביא להחמרת המצב. למרות שהקטנה מיידית של הגרעונות בלתי אפשרית - צריך לאמץ תוכנית אמינה להקטנתם ההדרגתית - כדי להחזיר את האמון של עולם העסקים. צריך להתקדם לכיוון של איזון תקציבי בר קיימא.
האומה תצטרך לבחור בין העלאת מיסים, קיצוץ בקיצבאות הסוציאליות (כמו ביטוח לאומי וביטוח בריאות), קיצוץ רוחבי בהוצאות שוטפות (כולל חינוך ובטחון) או תמהיל של כול הנ"ל. הבחירות קשות אבל לא ניתנות לדחייה נוספת".
מילים כדורבנות. אבל - מילים... רק מילים.
הממשל עושה ההיפך מהמומלץ - הוא מגדיל את הגרעונות עם תוכניות סוציאליות חדשות (כגון תוכנית הבריאות). הממשל מסתתר מאחורי עלה התאנה של וועדה דו-מפלגתית לצימצום הגרעון. כלומר - קברו את הנושא בוועדה, וממשיכים לשפוך כסף שאין, בצורה בלתי אחראית ובלתי מרוסנת.
לפי הערכות מעודכנות, הגרעון, שהגיע בשנה שעברה ל 12% מהתל"ג, יהיה ברמה דומה גם השנה, ויירד אולי בהדרגה עד 4-5% לפי תחזיות וורודות, או ל 9% לפי תחזית יותר ריאלית, עד 2020. פירושו - גרעונות חסרי תקדים (בעת שלום) לפחות עוד 20 שנה. ותכנית של ממש לצימצום הגרעונות בכלל לא נראית באופק. אם יתרחש עד אז עוד משבר - אנא יצמחו הגרעונות? תיק"ו.
אז לדבר כול אחד יודע, גם בן שלום ברננקה...
יעקב