קו ישר
איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג. |
| 8/2010
ביקורת מצחיקה על הבועה הסינית
באתר קו ישר הייתה כתבה בחודש יוני "סין - אם כול הבועות". בעקבות הכתבה התפרסמו קומנטים, כולל של אמיר לופוביץ, ישראלי החי בסין, שחלקו על רוח הכתבה.
אני גם חלקתי. הרעיון שלי היה שאמנם הכלכלה הסינית אינה חופשייה מבעיות, וגם ממשברים שעוד יבואו, אבל ההישג האדיר שלה ב 30 השנים האחרונות הוא העלאת רמת החיים של מאות מיליוני סינים (לא כולם) - מאפס מוחלט לרמה סבירה עד גבוהה. זהו הישג אדיר וחסר תקדים בהיסטוריה.
כעת מפנה אותי רוני טייטלבאום לסדרה של כתבות פסימיסטיות, המתארות את הבעיות של הכלכלה הסינית.
כתבות פסימיות על הכלכלה הסינית הן תחביב של כלכלנים ופרשנים מערביים (כמו רוברט רייך), שמומחיותם בכלכלה הסינית מוטלת בספק בעיני.
אבל בלי קשר לכך - אין בכתבות אלה כדי לשנות את העובדה הפשוטה: מה שהתרחש בסין ב 20-30 השנים האחרונות היה נס כלכלי חסר תקדים, התקדמות אדירה שאיש לא יכול היה לחזות או לקוות לה. זה כבר התרחש, זו לא פרשנות ותחזית לעתיד.
רוברט רייך אומר למשל:
China is now the world’s largest market for everything from cars to cell
phones – but that’s not because these items are within easy reach of
the average Chinese. It’s because, out of 1.3 billion people, a couple
of hundred million can save enough to buy them הבנתם את זה ? סין היא השוק הכי גדול בעולם לכל דבר ממכוניות ועד טלפונים סלולריים... אבל זה לא בגלל שהסיני הממוצע יכול לרכוש אותם, אלא רק אולי 200 מיליון מתוך 1.3 מיליארד תושבי סין יכולים!
סין היא השוק הגדול בעולם למוצרי צריכה ... אבל רוברט רייך לא מתרשם מזה. סין, שלפני 30 שנה צרכה רק לחם ומים, היא הצרכן הגדול של מכוניות ומוצרי אלקטרוניקה... אבל ... אבל "רק" 200 מיליון (במילים: מאתיים מיליון!!!) מסוגלים לרכשו מוצרים אלה, השאר לא... אז זה לא שווה, כי "רק" מאתיים מיליון חיים היום ברווחה (לעומת אפס בעבר).
אינני יודע מאיפה הוא לוקח את המספר 200 מיליון. הוא מצוץ מהאצבע. אפשר לכתוב גם 400 מיליון... (לדעתי הבלתי מלומדת, יותר קרוב לאמת).
שכר העבודה בסין עולה (הידד!) דבר הפוגע ברווחים של החברות המערביות המייצרות מוצריהן בסין. אז מה?
מן הסתם הגידול בכלכלה הסינית יואט, ויהיו משברים, גם עם בועת הנדל"ן שלהם (ראו במאמרים המצוטטים).
כול זה לא מוריד מהתמונה הבסיסית: כלכלת סין היא דינאמית, גדלה, ותמשיך לגדול (בקצב כזה או אחר), היא הקאפיטליסטית ומשוחררת מעבותות הרגולציה ומאבן הרחיים של מדינת הסעד, ומהגרעונות וחובות הענק שרובצים על כתפי הכלכלות המערביות.
(אם כי יש לכלכלה בסין ולמשטר בעיות לא קטנות משלהם).
כמו שאמרתי, אני מנחש, שכמו בכול כלכלה, יהיו בסין עליות וירידות ומשברים. אבל המגמה הכללית היא עליה, בעוד המגמה בכלכלות המערב היא ירידה ברורה ומתמדת ומתמשכת, שאיש אינו מסוגל לחזות איך ומתי תיעצר.
הלוואי עלינו ועל כול המערב - הבעיות הכלכליות של סין !
יעקב
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
