קו ישר

ביום כיפור נפטר התעשיין אפרים אילין ז"ל, בגיל 98. הוא היה הראשון שהקים תעשיית רכב בארץ.

אני שמעתי עליו רבות בשנים שעברו אבל מעולם לא ידעתי פרטים עליו.

בכתבה בynet מספר צבי לביא על הראיון האחרון שאילין נתן לו לפני 3 שנים.

מסתבר שאילין היה תלמיד וחבר של זאב ז'בוטינסקי וחבר אצ"ל, ובתור שכזה סבל מרדיפות מטעם שלטון מפא"י הרודני. הוא הקים את מפעליו מכספו הפרטי, אותו הרוויח בעיסקאות שונות לפני קום המדינה. לדבריו - אנשי מפא"י, ובראשם פנחס ספיר האגדי העדיפו להעניק הקלות וסובסידיות לאנשים שמקורבים אליהם פוליטית. הם חנקו את מפעלי אילין. אילין לא היה פעיל פוליטית, כלומר לא הצטרף ל"חרות", אבל בכול זאת, ספיר וגולדה לא סלחו לו על השקפת עולמו.

מתוך ויקיפדיה:

"בשנים 1950 - 1955 היוו מפעלי "קייזר-אילין" כ-28% מכלל היצוא התעשייתי של מדינת ישראל ועל כך קיבל המפעל תעודת הוקרה ממשרד המסחר והתעשייה, כיצואן מצטיין. בשנת 1952 קיבל המפעל אות הצטיינות משר המסחר והתעשייה, דב יוסף."

"במשך 18 השנים שהמפעל פעל הוא ייצר למעלה ממאה אלף מכוניות, שכשני שליש מהן יועדו ליצוא. הוא הרכיב דגמים של הינו, רנו, קייזר, סטודיבייקר-לארק ואחרים."

אני לא מכיר את האיש ועסקיו מקרוב, ולא יכול להשבע שכול מה שהוא מספר אכן כך היה (יש גירסאות שונות), אבל זה נשמע לי הגיוני. בתחילת ימי המדינה היא נשלטה ביד ברזל על ידי השלטון הסוציאליסטי-הרודני של מפא"י. בנקים ותעשיות (למשל חברת החשמל) הולאמו. אני שמעתי סיפורים של יזמים ואנשי עסקים שטענו שהתנקלו להם בגלל שלא היו "מאנשי שלומנו".

המטרה הראשית של מנהלי הכלכלה מטעם המדינה לא הייתה להביא לרווחה ושיגשוג אלא לקדם את כוחם ואחיזתם בשלטון על ידי עידוד "אנשי שלומנו". מי שלא היה שייך למחנה הפוליטי הנכון לא היה לו סיכוי.

בשנות ה 50 וה 60 הדבר היה ברור ובוטה.

אבל, גם היום, כול פעולה של פוליטיקאי בתחום הכלכלה נועדה בהכרח לקדם את האינטרסים של הפוליטיקאי ואחיזתו בשלטון או התעשרותו. לכן, אנו חייבים לשאוף להתערבות מעטה ככול האפשר של פוליטיקאים (קרי של הממשלה) בכלכלה.

קוראים היודעים פרטים או זוטות על אפריים אילין ז"ל, או מאמרים שנכתבו עליו מוזמנים להביא קישוריות בהערות.

יעקב