הנה עוד תוצאה לא מכוונת (באנגלית: unintended consequence ):
נגיד הפד, בארצה"ב הוריד את הריבית ל אפס, כדי לעודד משקיעים וצרכנים לקחת הלוואות, ולהגדיל בכך את הביקושים בכלכלה. הורדת הריבית היא צעד יודע של "עידוד צמיחה" - כול כלכלן מתחיל וחובב יודע זאת. האומנם ?
שוב מתערבות "התוצאות הלא מכוונות". הנה איך:
1. פנסיונרים רבים בארה"ב (ובכול העולם) חיים מחסכונותיהם. ומספר הפנסיונרים, כידוע הולך וגדל כול הזמן. החסכונות נשאו ריבית, והריבית הייתה חלק מהתכנון הכלכלי של הזקנים, מקור פרנסתם. כעת הריבית התאפסה והתנדפה (תודה, פד). התוצאה: הזקנים יש להם פחות כסף להוציא, הם קונים פחות, וגורמים בכך להעמקת המשבר. שלא לדבר על ההתעללות בזקנים שרמת חייהם יורדת באופן מלאכותי.
2. אם אין נותנים לך ריבית בבנק, אתה לא מחזיק כסף בבנק. חוסכים ומשקיעים מושכים את הכסף מהבנק וקונים כל מיני דברים - זהב, מניות בסין, מיכרות נחושת בצ'ילה. הכסף בורח מארה"ב, ואינו זמין לעידוד הכלכלה האמריקאית.
3. ערך הדולר יורד, גם בגלל הריבית האפסית וגם בגלל ההדפסה המוגברת של הדולר. עוד סיבה הטובה לברוח מהשקעות דולאריות, ולהוציא את הכסף מארה"ב. עוד הפסד נטו לאמריקאים. חסר רק שהסינים יפסיקו או יאטו את רכישת אג"חים של ממשלת ארה"ב...
כלומר: אין ארוחות חינם, ופעולות "ברוכות" לכאורה של הורדת הריבית יש להן תוצאות לוואי שליליות, שעלולות לגבור על החיוביות.
אולי, אם הנגיד לא היה מתערב, ולא מתעקש לקבוע את שער הריבית בצורה שרירותית, ולא מדפיס כסף, אולי הדברים היו מסתדרים יותר טוב...
אבל נגיד קיים בשביל להתערב ולהדפיס... נגיד שלא מדפיס כסף לעולם כאילו לא קיים (הלוואי) ולא יזכה בתואר "הנגיד הטוב בעולם" כמו הפישר שלנו.
יעקב