קו ישר

בשנים 1970-80 ארה"ב הייתה בצרות מבחינה כלכלית, עם אינפלציה של 17% לשנה. יפאן הייתה הסופרמן, היא הציפה את השוק במוצרים זולים וטובים שהיו באופנה באותו זמן: מכוניות, טלוויזיות, מכשירי ווידיאו, מצלמות, מסרטות ושעונים.

בשנת 1985 התכנסו ראשי המשק של המדינות המפותחות (ארה"ב, גרמניה, צרפת, אנגלה ויפאן) והחליטו על תיסוף היין, שיקטין את כדאיות ייבוא המוצרים היפאניים. כך נחתם הסכם פלאזה (במלון פלאזה בניו יורק), והיין ירד בערכו ב 51% ביחס לדולר בין 1985 ל 1987. (עד סוף העשור ירד היין מ 240 יין לדולר ל 140 יין לדולר, ועד 1995 ל 83 יין לדולר). בנוסף - הוטלו מגבלות ייבוא "מרצון" על היפאנים.

התוצאה הייתה האטה בכלכלה היפאנית. בנסיון למנוע האטה זו הוריד הבנק המרכזי היפאני את הריבית על היין, והציף את השוק בכסף. התוצאה הייתה בועה ענקית במחירי הנדל"ן בטוקיו, שהגיעו לרמה מטורפת וגם שוק המניות התנפח. שער מדד הניקיי היה 39000מעל  בשנת 1989. אח"כ התנפצה הבועה, הניקיי ירד אל מתחת ל 10,000 , שם הוא מצוי עד היום, אחרי 20 שנה.

כול הדפסות הכסף הנוספות לא עזרו, והכלכלה היפאנית, כאמור, בצרות ומדשדשת יותר מ 20 שנה. מטרות הסכם פלאזה הושגו.

כעת לוחצים מדינות המערב על סין לתסף את המטבע, כדי לאזן את הפערים במאזן הסחר עם שאר הארצות (סין מייצאת הרבה יותר מאשר היא מייבאת). סין לא ממהרת.

בכנס ה G20 הושג "הסכם" שלא תהיה מלחמת פיחותים בין המדינות... בלה... בלה... סימן שתהיה מלחמה כזו.

יעקב