קו ישר

כבר כתבנו על הנושא "איפה האינפלציה", איך ייתכן שמדפיסים כול הזמן כסף ואין אינפלציה ?

שאלה מעניינת נוספת היא "איפה הצמיחה" - המטרה של הדפסת הכסף היא ליצור אינפלציה, וליצור צמיחה. התיאוריה (אחת מהן...) אומרת שאם יהיה לאנשים יותר כסף (יותר כוח קנייה לפי לשון הכלכלנים) הם יקנו יותר מוצרים (דירות, מכוניות, מחשבים, בגדים) וזה ייצור ביקושים בשוק, יעודד את הייצור וימריץ את הכלכלה לצמוח. בינתתים, הכלכלה, האמריקאית לפחות, לא ממש מתרוממת, הצמיחה נמוכה מאד (2% ברבעון האחרון), והאבטלה לא יורדת.

אז איך זה שמורידים את הריבית לאפס, מדפיסים כסף ושופכים אותו לשוק, והממשלות עושות גרעונות עתק, ולא קורה כלום, לא אינפלציה ולא צמיחה ?

שאלה טובה.

והתשובה: כנראה התיאוריה על "הגברת כוח הקנייה" אינה נכונה. הציבור האמריקאי לא ממהר לקנות. הוא חתף שוק במשבר של 2008, רבים איבדו את מקום עבודתם, ורבים עוד יותר, ראו את הכנסותיהם בעסקים יורדות מאד. פתאום אנשים ראו שיכול לבוא "יום סגריר", וצריך להתכונן לכך. בעבר הם חסכו מעט מאד (1% מההכנסה בארה"ב), עכשיו הם התחילו לחסוך (6.5% מההכנסה- בשנה האחרונה). אז את "כוח הקנייה" שהם מצליחים לשים ידיהם עליו הם לא מוציאים לקניות (לעידוד הצמיחה) אלא חוסכים.

באופן מסורתי למדנו ש"חיסכון זה טוב", והממשלה אצלנו תמיד עודדה חיסכון. כי בן אדם לא חוסך, בדרך כלל, את הכסף מתחת לבלטות, אלא מפקיד אותו בבנק, ויוצר בכך אשראי העומד לרשות מי שרוצה להשקיע ולייצר ול"המריץ" את הכלכלה.

עכשיו זה שונה. הבנק המרכזי בארה"ב הוריד את הריבית לאפס, וגם הציף את השוק בכסף. לבנקים יש טונות של כסף, והם לא יודעים מה לעשות איתו, כי אין ביקוש לאשראי והלוואות (הביקוש נמוך מההיצע). אז הבנקים מפקידים אותו חזרה "זמנית" בבנק המרכזי, או קונים אג"ח ממשלתי - כלומר הכסף המודפס לא מגיע לשוק, אלא נבלע בחזרה במרתפי הבנק המרכזי.

בנוסף - יש ירידה גדולה ב"מהירות" הכסף - במהירות שבה הכסף מתגלגל מיד ליד. הירידה במהירות יש לה אפקט כמו ירידה בכמות הכסף.

החוסכים הפרטיים גם כן בצרות. הם מקבלים על חסכונותיהם אפס ריבית. ההכנסה הפנויה של החוסכים והפנסיונרים, החיים מחסכונות, יורדת, ואיתה ההוצאות שלהם. זה מתבטא שוב בירידה בביקושים (ובפעילות הכלכלית). ובנוסף - אם הבנק נותן אפס ריבית - אין שום סיבה שהכסף ישכב בבנק. יותר ויותר כסף מוצא את דרכו אל מתחת לבלטות, ויוצא מהמחזור של הפעילות הכלכלית. בכך יש לריבית אפס אפקט הפוך מהמקווה - היא מקטינה את כמות הכסף בשוק. בשנים האחרונות יש עלייה גדולה מאד בהשקעה בזהב (ומתכות אחרות), זהב שחברות נאמנות מחזיקות במרתפים של בנקים גדולים בעולם. השקעה בזהב כמוה כשמירת כסף מתחת לבלטות, מבחינת האפקט הכלכלי.

ההנחה שאנשים חכמים בבנק המרכזי מבינים בדיוק כיצד הכלכלה פועלת, ויודעים לכוון אותה כרצוי, פעם ל"המריץ", פעם ל"צנן", פעם להעלות ריבית ופעם להוריד, פעם להדפיס כסף ופעם להדפיס גם כן... היא הנחה מופרכת. הם לא יודעים כלום (חוץ מלהדפיס), וכול מה שהם עושים יוצר בועות, משברים וצרות.

הכלכלה הייתה מתנהלת הרבה יותר טוב ללא בנקים מרכזיים או רגולציות ממשלתיות. זה לא שבכלכלה חופשית אין עליות וירידות, אבל, התיקונים הנדרשים היו מתבצעים לבד, באופן טבעי, הרבה יותר מהר וזריז, ועם פחות תוצאות לואי שליליות.

יעקב