קו ישר

הסוד של הכלכלה היציבה (זה שבררנקה חשב שמצא) הוא פשוט מאד. כולם יודעים אותו, חוץ מהכלכלנים, הנגידים והפוליטיקאים.

הסוד הוא: אל תבזבז כסף. זה נכון לכול אדם כפרט או חברה מסחרית: אל תבזבז כסף. זה נכון שבעתיים לגבי ממשלות שמבזבזות את הכסף של אחרים - שלנו.

הנה הסטוריה כלכלית קצרה של ארה"ב:

בערך משנת 1968 עד 1982 , תחת שלושה נשיאים: ניקסון, פורד וקארטר, ארה"ב הייתה נתונה במשבר כלכלי תמידי. קראו לזה "סטאגפלציה" - אינפלציה ומיתון ביחד. האינפלציה הייתה בסביבות 18-22% לשנה, והצמיחה מזערית, האבטלה גבוהה. ניקסון נאלץ לבטל את ההצמדה של המטבע לזהב, וניסה מספר פעמים לעשות הקפאה בצו ממשלתי של מחירים ושכר, ללא הצלחה. המשבר נגרם כמובן על ידי הממשל הדמוקראטי של הנשיא ג'ונסון (1963-69). הדמוקראטים תמיד האמינו ב yes we can - כלומר - הממשלה יכולה לעשות הכול כי יש לה כוח אינסופי (זה לא התחיל עם אובמה). ג'ונסון עשה שני דברים: את מלחמת וויטנאם ואת התכנית "החברה הגדולה" The Great Society - ל"הדברת העוני" על ידי גידול גדול בקיצבאות הסוציאליות. בקיצור: עשה מה שכול אנשי השמאל אוהבים וממליצים לעשות כול הזמן: ביזבז המון כסף.

מהמיתון המתשך ההוא של 15 שנים יצאה ארה"ב אט-אט, באמצעות הפטנט של העלאת הריבית. הדבר ריסן את האינפלציה והביזבוזים. מלחמת וויטנאם ניגמרה - ובא "דיבידנד השלום" - פחות הוצאות בטחוניות. היו גם ריפורמות של הנשיא רייגן להקטנת נטל המס והרגולציה. הוצאות ההעברה (הקיצבאות) הפסיקו לגדול, ואח"כ דווקא קטנו כאשר עבר חוק ריפורמה בסעד בשנת 1996, שהרפובליקאים העבירו בקונגרס מעל להתנגדותם העזה של הדמוקרטים.

אז היתה צמיחה יפה , ויותר מ 20 שנה ללא משברים רציניים (1982-2008).

בן ברננקה חושב שזה היה בזכות החוכמה הגדולה של נגיד ה FED (וולקר, גרינספן, ואח"כ ברננקה), המדיניות המונטרית המעולה, והרגולציה הטובה.

זה כמו הבדיחה עם הפיל והעכבר שיצאו לריצת בוקר, ואחרי כמה זמן העכבר אומר לפיל: "תראה כמה אבק אנחנו מעלים אחרינו". היה קשר קלוש מאד בין מדיניות ה FED והמצב הכלכלי.

הנגידים חושבים שהם יכולים לכוון את מהלך הכלכלה, לעשות fine tuning - על ידי מניפולציה של הריבית: אם יש אינפלציה מעלים את הריבית מעט, אם יש האטה או מיתון - מורידים את הריבית מעט, והושגה היציבות הכלכלתית הנכספת. אלא שהיום נגמרה להם התחמושת. הריבית היא אפס, והכלכלה מדשדשת. אין יותר לאן להוריד את הריבית. התיאוריה של הריבית, כמו מרבית התיאוריות הכלכליות אינה נכונה.

הסוד של הכלכלה היציבה והצמיחה הוא פשוט מאד - אל תבזבזו כסף. זה סוד שהכלכלנים והפוליטיקאים מאד שונאים.

יעקב