קו ישר

שמעו סיפור מהחיים:

מכרים ביקשו ממני לעזור בחשבון לילד שלהם, הלומד בכתה ח'. הילד בא, והתחלנו לפתור משואות אלגברה עם נעלם אחד. תוך כדי פתרון אני רואה שהילד שוקע בהירהורים כאשר הוא צריך לעשות 3 כפול 6. הילד לא יודע את לוח הכפל. רשמנו מיד את טבלת הכפל, ואמרתי לו שישב בבית וילמד את לוח הכפל. את המשואות הוא דווקא ידע לפתור, רק לוח הכפל היה הבעיה.

צילצלנו לאמא שלו, אישה משכילה ועשירה למדי, בוודאי לא מהשכבה ה"סוציאו-אקונומית" החלשה. שאלנו "מה זה? איך שהילד לא יודע את לוח הכפל? האם את יודעת את לוח הכפל? מדוע אינך מלמדת אותו?" וכאן באה התשובה המפתיעה: "בבית הספר עשו לו 'איבחון' והוא קיבל אישור להשתמש במחשבון." כלומר קיבל פטור מלוח הכפל! הוא יכול ללמוד בבית ספרנו, ואינו חייב לדעת את לוח הכפל!

אתם מתארים לעצמכם בן אדם נורמלי שלא יודע את לוח הכפל? ועוד מתהלך עם תעודות של בוגר בית ספר? הדבר מטורף לחלוטין.

משרד החינוך שמאפשר "איבחונים" כאלה הוא מטורף. בית הספר, על מוריו, שמקבל קביעות כאלה מטורפים. הפסיכולוג שקבע את ה"איבחון" זקוק להסתכלות. והאימא שקיבלה את קביעת הספר והסכימה איתה ונמנע מללמד את בנה את לוח הכפל גם היא לא נורמלית.

מערכת החינוך הממשלתית שלנו לא שווה כלום.

הורים שרוצים שילדיהם יצאו מוצלחים חייבים לקחת להם מורים פרטיים, חוגי העשרה, או ללמדם בעצמם את החומר. מבית הספר לא מקבלים כלום.

והילד? הוא בסדר גמור. הוא הביע הבנה ורצון והבטיח ללמוד את לוח הכפל בעצמו. אין לי ספק שהוא ילמד אותו בקלות. מערכת החינוך הלכה להרוס אותו עם "איבחונים", וההורים שלו סמכו על מערכת החינוך. טעות חמורה. אל תסמכו על שום מערכת ממשלתית. (ראה הכבאות).

יעקב