קו ישר

לפני כמה ימים היתה ארוחת ערב חגיגית בבית הלבן, לכבוד אורח הכבוד, נשיא סין, הו, המבקר בארה"ב.

בארוחת הערב הייתה גם תכנית אומנותית קצרה. הופיעו אומן הג'ז האמריקאי הרבי הנקוק והפסנתרן הסיני לאנג לאנג. תחילה הם ניגנו קטע ג'ז ביחד. אח"כ הפסנתרן נתן קטע סולו, שיר סיני בשם "ארץ מולדתי". המנהיג הסיני התמוגג מנחת, שיבח את הפסנתרן והעניק לו חיבוק חם. גם הנשיא אובמה שיבח את האירוע היפה.

מה שהשניא אובמה לא ידע הוא מה השיר שהושר ומה מילותיו. השיר הוא שיר הלל לחיילים הסיניים האמיצים שהרגו בפולש האמריקאי הרשע, ללא רחם, בעת מלחמת קוריאה. בקיצור: שיר לאומני אנטי אמריקאי, מימי מאו טסה טונג. מנהיג סין והפסנתרן ידעו היטב את משמעות השיר, אבל אובמה, ומכיני האירוע ממשרד החוץ האמריקאי נפלו בפח. מנהיג סין היה מבסוט במיוחד על הדרך הערמומית בה הצליחו הסינים החכמים לעבוד על האמריקאים הבארברים, ולעשות צחוק מהם. (אצל הסינים, כול מי שאינו סיני נחשב בארבארי).

כמובן, אין לדרוש מהנשיא אובמה שיבין מה קורה סביבו, אבל משרד החוץ, הסטייט דפארטמנט, שהכין את ביקור הו לפרטי פרטים, כולל התכנית האומנותית בארוחה החגיגית לא מצאו מישהו דובר סינית ובקיא בתרבות סין שיוכל להבין מראש את המצב, ולבקש שיר אחר, פחות אנטי אמריקאי. כי קשה למצוא בארה"ב סינים... (יש שם רק 20 מיליון).

מזכיר לי קצת את ישראל, בה משרד החוץ שולח לשגרירות ברוסיה כול מיני פוליטיקאים ופרופסורים ש"מגיע להם", למרות שאינם דוברי רוסית, כי הם מתקשים למצוא דוברי רוסית בישראל.

יעקב