כאשר נותק הגז המצרי לראשונה עקב פיצוץ בפברואר השנה אמרתי כאן מה שכולם מבינים היטב: תגידו ביי-ביי לגז המצרי. לא יהיה יותר גז מצרי. חכמי האנרגיה שלנו (למשל מנכ"ל משרד התשתיות, היום בגלי צה"ל) אומרים: המצרים זקוקים לכסף, הגז ימשיך לזרום. הם אומרים אבל ספק אם הם מאמינים בזה. המצרים זקוקים לכסף, אבל לא הכול בעולם נעשה בשביל כסף (כמו שטען מרקס, בדוקטרינת האינטרפרטציה המטריאליסטית של ההיסטורה). השנאה לישראל חזקה מאהבת הכסף שלהם.
אני גם חשבתי בשלב מסויים שעם העברת מספיק כסף (שוחד) לאנשים הנכונים אפשר יהיה לחדש את הזרמת הגז.
מסתבר שהחידוש היה זמני ביותר, והיום היה עוד פיצוץ ועוד פעם ניתוק של הגז.
ה"נוגעים בדבר" במצריים שמחו לקחת את הכסף שלנו, אבל לספק את הסחורה הם לא מסוגלים. גורמים רבים בסיני (המצרית) ממש לא אוהבים אותנו, וכנראה שה"נוגעים בדבר" לא העבירו להם מספיק כסף. צריך לעשות אחת מהשתיים: או להרוג את המחבלים בסיני או להעביר להם מספיק כסף.
ממשלת מצריים (או יותר נכון: חוסר הממשלה במצריים) לא עשו כלום, מלבד לשלשל לכיסם את הכסף שקיבלו מאיתנו.
מצריים עומדת לעבור תקופה קשה מבחינה כלכלית. אנחנו לא העסק היחיד שסובל ממצב האנדרלמוסיה השורר שם.
מוטב שנשכח מהגז המצרי.
הלוואי והייתה לנו תחנת הכוח הפחמית שהשר ארדן והגורמים הירוקים מנעו את הקמתה. אז לא היינו תלויים בגז המצרי ולא היינו צריכים להפעיל עכשיו את הטורבינות על מזוט, המזהם פי כמה מהפחם.
יעקב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
