קו ישר

"המדינה נגד הסיגריות, החמרה דראסטית נגד המעשנים" צועקת הכותרת בוואינט. למעשה המדינה ממשיכה להציק יותר ויותר למסכנים שמכורים לטבק. לא מספיק שסוחטים מהם שני מיליארד שקל לשנה במיסים על סיגריות, ואוסרים את העישון באולמות ציבוריים - עכשיו רוצים להטיל מגבלות נוספות, כמו איסור עישון בגנים. זה נובע מהגישה הכוחנית, הפאשיסטית של המדינה, הרואה לעצמה זכות לכפות על הפרט התנהגות שהיא חושבת להולמת. המדינה מתעללת במעשנים, ומפרה את זכויותיהם לחיות בשקט מבלי שיציקו להם. למה? כי משעמם לח"כ ליצמן, והוא מחפש כותרות, כי הוא חושב ש 22.8% של מעשנים במדינה זה יותר מדי, והוא חושב שאלוהים מינה את ליצמן ואת כנסת ישראל להציל את המעשנים מעצמם, בכוח. וחוץ מזה הוא מחפש עוד 10 מיליון שקל מהקופה הציבורית לחלק ל"סיירת עישון" שהוא עומד להקים ולאייש באנשים מקורבים.

שיהיה ברור: אני שונא מעשנים, ושונא שמעשנים לידי. אז אני מתרחק מאנשים שמעשנים, אבל לא לוקח לעצמי זכות לכפות עליהם את העדפותי. מי שלא סובל עישון יש לו את האופציה להתרחק מאנשים מעשנים, אבל אין לו זכות לכפות על אחרים להפסיק לעשן, בכוח, גם לא באמצעות המדינה. זה בסדר להנהיג איסור עישון במקומות ציבוריים סגורים, כמו אולמות, מטוסים, משרדים. זה אבסורדי ופסול להטיל איסור עישון במקומות פתוחים.

את המלחמה בעישון מתרצים תומכיה בשתי טענות. אחת נקראת "עישון פאסיבי" - הם טוענים שמי אינו מעשן, אך נושם עשן של סיגריות של אחרים ניזוק גם כן. זו טענה חסרת שחר, ללא הוכחה מדעית. בוודאי שעשן "פאסיבי" לא יותר מזיק מעשן של גז בישול או נרות שבת, או מנגל, או מהליכה ברחוב תל אביב מצוי הרווי גזי פליטה של מכוניות.

הטענה השנייה היא שהעישון עולה למערכת הבריאות 1.75 מיליארד שקל בשנה בגלל טיפול רפואי במחלות הנגרמות על ידי עישון. גם המספר הזה מצוץ מהאצבע, והוא מסוג ה"עובדות" או ה"סטאטיסטיקות" המגוייסות למען אידאולוגיה (אנטי עישונית) של המדבר. אין לנו אפשרות לדעת איזו מחלה נגרמת על ידי עישון, ואיזו על ידי גורמים אחרים. וזה לא שהבלתי מעשנים נשארים בריאים עד המוות הפתאומי (מצב אידיאלי למערכת הבריאות). אם אנשים לא היו מעשנים, היו לוקים במחלות אחרות, והיו נזקקים לטיפול רפואי לא פחות. אפשר שבכלל מערכת הבריאות מרוויחה מהמעשנים - הם מתים 10-15 שנים יותר מוקדם, וייתכן שבזכות זה, הוצאות מערכת הבריאות עליהם קטנות יותר מאשר על אנשים שלא מעשנים, שחיים חיים יותר ארוכים וסובלים מיותר מחלות כרוניות.

יש להניח לאנשים לחיות את חייהם כמו שהם מבינים גם אם אנו לא אוהבים אותם, ולהפסיק להציק להם ולהיכנס להם לעצמות. המדינה שלנו אינה מודעת כלל לנושא זכויות הפרט ומגבלות הכפייה שמותר למדינה להפעיל על אזרחיה. לפי המנטליות שלנו, מותר למדינה הכול, בייחוד אם זה למען מטרה טובה (כמו המלחמה בעישון). "למדינה מותר הכול" הוא עקרון היסוד של מדינה פאשיסטית.

יעקב